התנועה של העכבר אשר מתגנב להתכופפות או התכווצות צפויה שתמיד תהיה קצרה ולאחר מכן זינוק לתוך המתיחה (כאשר גם תנועה זו קצרה) ומיד חזרה להתכווצות ומשם לגודלו הנורמאלי של העכבר. לתגובת האנימציה הזו יש שימוש רחב עבור דמויות רבות.
עוויתות, גינונים, עמדות התמונה והתפרצויות, מהווים את שפת האנימציה כאשר היא מביעה רגש וחושפים את אופי הדמות דרך הציורים. ככל שאומנות זו מתפתחת, הדמויות הקומיות מתחילות לחשוב ונתפסות כבעלות אופי צפוי - רובן עליזות. האנימטור נעשה שחקן "אמיתי". ישנם מספר חוקים ל"שחקנים" אלו:
1. לעולם לא להזיז או להקפיא תנועה ללא משמעות.
2. יש להחזיק עוויתות כמה שניתן בכדי שיהיה אפשרי לצבור אותן ולהפנימן.
3. לא לעוות יותר מידי. יש לדאוג כי כל איבר יעבוד עבור האנימטור: אוזניים, זנב, שיער, רגליים, אצבעות,בגדים, וכו'.
גולשים מקוונים: 6