מטוסי קרב וספינות חייזרים

 משחקי הלייזר נחלקים במהירות לשתי סיעות:

 סיפורי אנימציה בעלי יכולת מוגבלת של בחירה, ומשחקי ירייה של צילומי וידאו. עוקב אחרי המסורת של הסיעה השנייה הוא המשחק מ.א.כ 3 (M.A.C.H 3) ע"י מילסטר  (Mylstar), מחלקה של גוטליב (Gottlieb). מהלך המשחק די זהה לחגורת אסטרון, אבל במקום ויזואלים זולים של סרטים, מ.א.כ (או Military Air Command Hunter) מציג צילום אויר מקצועי עם מטוס השחקן הממוחשב מוטבע על גבי הצילום.

 

 

אחרי שהם מכניסים את 50 הסנט שלהם, לשחקנים יש את הבחירה בין להילחם במטוסי אויב ומטרות קרקע כפייטר, או לטוס בגבהים גבוהים מעל מטרות אוויריות כמפציץ. בהשתמשם בידית טיסה מורכבת, הם יכולים לירות במכונות ירייה על המטרות או לשגר טילים כאשר הם חודרים אל שטח האויב. מטרות להשמדה מוקפות בריבוע צהוב המיוצר ע"י המחשב. סצינות הפייטר הן בכלליות סצינות של טיסה נמוכה בהן השחקן נמנע ממפגש עם תנאי הקרקע בעודו מפציץ מטרות קרקע, מטוסי אויב וטילים המכוונים אליו. באפשרות השנייה של המשחק, המפציץ מפיל את תכולתו על מטרות קרקע והורס מטוסי אויב בעזרת מכונת הירייה שלו. שחקנים מוזהרים ממטוסים מתקרבים ע"י סימן אזהרה אדום בקצה העליון של המסך. מאחר שנראה שלארץ האויב הייתה איזושהי תקלה גרעינית, המשחק יותר מאוחר מספק עננים גרעיניים שהשחקן צריך להימנע מהם. אם השחקנים מצליחים לשרוד עד הסוף, המשחק לוקח 15 דקות להשלים עם משטח נחיתה סופי בשדה תעופה. כל הצילום מצולם בעזרת מטוס אירובטי מיוחד עם מצלמות באפו ובבטנו. אפשרי בגרסת תא טייס בעל אפשרות ישיבה וגרסה עומדת, המשחק הוא להיט פופולארי ומדורג במקום הראשון כבחירת השחקן במגזין ריפליי.

 בזמן שמ.א.כ. 3 משוחרר ב-1983, גוטלייב נהנית מהצלחת להיט גדול עם משחק הארקייד ה"קונבנציונלי" שלה קיו*ברט (Q*bert), המציג יצור פרוותי בעל אף גדול הקופץ דרך שדה משחק שקיבל את השראתו מ-M.C. Escher והופך אריחים בצבעים שונים בזמן שהוא נרדף ע"י נחש מסתלסל. המתכנן הראשי של המשחק הוא וורן דיוויס (Warren Davis), והוא מגויס עוד בתחילת הפרוייקט בשביל ליצור המשך למ.א.כ שיהיה אפשרי כערכת המרה למשחק המקורי. זה הרעיון של דניס נורדמן (Denis Nordman), אשר מאוחר יותר עוזב בשביל לעבוד בוויליאמס/בולי/מידווי בתכנון מכונות פינבול, לפתח משחק לייזר אשר יעתיק את ההרגשה של סרטי החייזרים ממאדים של שנות ה-50'. הוא כותב תסריט סביב ההנחה הנ"ל עם המנהל האומנותי של גוטלייב ריק טרייסי (Rich Tracy) ועם נתינת השם ארה"ב נגדם (US Vs. Them) לפרוייקט, הצוות מתחיל להרכיב את הרכיבים יחדיו. הסיפור עוסק (כמו שכל אחד יכול להסיק מהכותרת)  עם חייזרים התוקפים את כדה"א. מפיקוד מרכזי, מנהיגים צבאיים שולחים טייסים להילחם בפולשים בנקודות מרובות סביב העולם. בהשתמשם בתהליך מיוחד של הצגת טווחי ראייה רבים במהלך קרב, ההתנגשויות בין הכוחות נערכים במקומות כמו קו המתאר של שיקגו (הבסיס של גוטלייב), במדבר, ביער, ועימות מכריע סופי בחללית האם. חברת הפקות מצלמת את כל הצילומים מחוץ לאולפן חוץ מהצילום של שיקגו, בהשתמשם במסוקים ובמטוסים. נורדמן ודיויס מפקחים באופן אישי על הצילומים של שיקגו, בטיסה במסוק עם מצלמה מתאימה ביום קריר של 26- מעלות. סטים נבנים בשיקגו בשביל קטעי הוידאו שבין גלי ההתקפה אשר לוקחים מקום בתוך חדר השליטה ובתאי טייסי הקרב, עם דיויס המשמש כבמאי שותף. פס קול מוזיקלי מורכב ע"י מתכנת הסאונד הביתי של גוטלייב דייב זבריסקי (Dave Zabriskie), אשר מנצח על תזמורת בשביל המנגינה. דיוויס מתכנת את המשחק כמו גם עורך את הצילומים ביחד. ג'ף לי (Jeff Lee) יוצר את הגרפיקות הממוחשבות של מטוסי הקרב של השחקן ושל ספינות האויב המושמות על הצילומים הערוכים, ודייב ת'יאל (Dave Thiel) מתכנת את הסאונד, שניהם עבדו בעבר עם דיוויס על קיו*ברט. בעוד המשחק עושה פלאים עם הז'אנר של משחקי הלייזרדיסק, עד הזמן שארה"ב נגדם משוחרר, שוק משחקי הלייזר מתחיל לאבד מהברק שלו. הזמנות עבור מ.א.כ. 3 מדלדלות, ובכך מקטינות את השוק עבור ההמשך שלו, וגוטלייב נכנסת לתביעה משפטית כנגד המפיצים שלהם. ארה"ב נגדם בסופו של דבר משוחרר ב-1984, אבל לעולם לא מקבל את ההזדמנות להצליח.