טכנולוגיות זיכרון לעיבוד וידאו או גרפיקה
ה VRAM הוא גרסת וידאו של טכנולוגית ה FPM. הוא בעל שני ממשקים במקום אחד, אשר מאפשר לזיכרון להקצות ערוץ אחד לרענון המסך בזמן שהאחר מתמקד על שינוי התמונה על המסך. זה עובד בצורה יעילה יותר מ DRAM רגיל בכל הנוגע ליישומי וידאו. בכל אופן, מכוון שמשתמשים פחות בשבבי זיכרון של וידיאו מאשר בשבבים בעלי זיכרון ראשי, הם נוטים להיות יקרים יותר. כך שמעצב מערכת יכול לבחור להשתמש ב DRAM רגיל בתת-מערכת של וידאו, תלוי באם נושא העיצוב הוא המחיר או הביצוע.
WRAM
WRAMהוא סוג נוסף של זיכרון בעל ממשק כפול אשר משתמשים בו במערכות גרפיקה אינטנסיביות. הוא נבדל מעט מה VRAM בכך שממשק הפרזנטציה הוא קטן יותר וזה תומך במאפיינים של ה EDO.
SGRAM הוא תוספת ספציפית לוידאו של SDRAM שכוללת גרפיקה מסויימת במאפיינים של קריאה כתיבה. SGRAM מאפשר גם לאחזר נתונים ולהתאימם בבלוקים, במקום באופן אינדבידואלי. זה מקטין את מספר הקריאות והכתיבות שהזיכרון חייב לבצע ומגדיל את ביצוע בקר הגרפיקה על ידי כך שהוא גורם לתהליך להיות יותר יעיל.
RAMBUS בסיסי RAMBUS בו זמני
לפני שהוא בכלל הפך לטוען לכתר זיכרון ראשי, השתמשו למעשה בטכנולוגית ה RAMBUS לזיכרונות של וידאו. הזיכרון הראשי הנוכחי של טכנולוגית ה RAMBUS נקרא RAMBUS ישיר. שתי צורות מוקדמות יותר של RAMBUS הן: RAMBUS בסיסי וRAMBUS בו-זמני. הצורות האלה של RAMBUS שומשו ביישומים בתחום הוידאו ובכמה תחנות עבודה ומערכות של משחקי וידאו כגון נינטנדו 64 למספר שנים.