הקדמה

העתקת אודיו דיגיטאלי מדיסק דורשת  CD-ROM או צורב אשר תומך בשיטת ה- Digital Audio Extraction) DAE).

כל צורבי הדיסקים הקיימים כיום מסוגלים לזהות ולנגן DAE, הבעיה קיימת ב-cd-rom: חלקם לא תומכים כלל ב-DAE, חלקם תומכים בשיטה  באופן חלקי ומעטים בעלי מהירות גבוהה מסוגלים לבצע את המלאכה באופן משביע רצון תוך שימוש במהירות המקסימאלית (או קרוב מאוד לכך).

אז מה עושים ?
הפתרון הוא להאט את ה-DAE, אך הפתרון אינו מושלם וזאת משום שבחלק מן המקרים יש צורך להאט את מהירות הקריאה בצורה דרסטית. לעיתים ה - cd-rom  יעבור הלוך ושוב על מנת לקרוא שוב את המידע על מנת לוודא שהכל בסדר, פעולה זו נקראת: audio-resynching או jitter correction .
לפעמים קורה שהקריאה כל כך איטית שבלתי אפשרי להעתיק ישירות מדיסק המקור משום שמהירות הקריאה נמוכה ממהירות הכתיבה של הצורב, במקרים אלו יש צורך להעתיק את המידע ל-hard-disk ומשם להקליטם למדיה.

UDF

ה- Hewlett-Packard הינה חלוצת פיתוח הגישה האקראית לקריאה/כתיבה הקרויה Universal Disc Format ) UDF )
או בעברית: פורמט דיסק בינלאומי, הינה מערכת קבצים שתוכנת  DirectCD  עושה בה שימוש בעת כתיבה לדיסק.UDF הינו מבנה לוגי של ארגון מידע בעת יצירת packets לפני צריבת מדיות CD-R ומדיות  CD-RW.
כמו ה- ISO 9660 ,UDF דורש מעין מתרגם בין ה-UDF למערכת ההפעלה. המתרגם הזה מוכנס לתוך מערכת ההפעלה אוטומאטית כאשר המשתמש מתקין את תוכנת ה- DirectCD.
UDF מאפשר להתייחס לצורב כאל מכשיר אחסון לוגי בדומה לדיסקט ענקי, זאת אומרת שהמשתמש יכול להשתמש באופציית  "Save As"  מתוך ישום כלשהוא (לדוגמא, תוכנת WORD ) ולשמור את המידע הזה על מדיית ה- CD-R או מדיית ה- CD-RW, ניתן להשתמש בין היתר באופציות "Drag and Drop" ,"Cut and Paste"לתוך הדיסק, התמונה הבאה ממחישה זאת :

בפורמט ה- UDF צריבה אורכת בין 50 ל-60 דקות במהירות 2x, זאת אומרת כ-40 דקות עבור הפורמט הממשי (במהירות של 2x ) ועוד כ-20 דקות עבור הפורמט המשתנה(במהירות של 6x ).
דיסק שנעשה בכתיבתו שימוש בפורמט ה- (UDF (Universal Disc Format חייב ראשית כל להיות מפורמט, כל יתר הפורמטים המפורטים בספרים: האדום, הצהוב והירוק אינם דורשים פירמוט מוקדם, UDF תומך בשתי שיטות פירמוט, הפירמוט הנורמאלי מפרמט את כל שטח הדיסק, פירמוט מיוחד, לעומת זאת, מפרמט רק חלק מהדיסק ורק החלק המפורמט ניתן לשימוש, עם התקדמות הטכנולוגיה יש סיכוי שפירמוט חלק מהדיסק יתן שטח גדול יותר המוכן לשימוש.

פעולות שדורש ה- UDF

ה-UDF דורש לדעת את מבנה מערכת הקבצים (פריטים כמו: ספריות, שמות ואורך הקבצים שנכתבים במהלך התהליך), במידה ולא ינתן המידע יכתבו רק הספריה הראשית וגודל הדיסק אך כל הקבצים עצמם, לא ייכתבו.
ה- UDF משתמש בשיטה הנקראת sparing כלומר, השארת "חורים" לא כתובים על פני הדיסק על מנת לשפר את הביצועים , ניקוי אזורים בדיסק שנכתב פעמים רבות מדי ועלולים לפגוע באיכות המידע הנכתב (ניתן לבצע פעולות אלו רק במדיה מפורמטת).
בשל השאיפה לביצועים אופטימליים, ה- UDF דורש שטבלת התוכן תמוקם במקום בעל הגישה המהירה ביותר ודרישה זו יכולה להתקיים רק במדיה מפורמטת. מכיוון שה - UDF מאפשר כתיבה רנדומאלית, הדיסק חייב להיות מפורמט וזאת על מנת לקבוע את המיקום של מה שאמור להיכתב, ה- ATIP אינו מדוייק מספיק במקרה זה.

אז מה היה לנו כאן ? 

• ה- UDF הוכרז ע"י ה- Optical Storage Technical) OSTA) בשנת 1996, תקן זה מבטיח תאימות כלל עולמית של מדיית ה-CD-RW ותאימות של התקני CD-ROM עתידיים.
• תקן ה-UDF מתאים גם לתקן ה-ISO 9660 וניתן להתקנה ב- Windows 95 ו- NT 4.0.
• ה-UDF תומך במדיות CD-ROM , CD-R ו- CD-RW.
• המדיות חייבות לעבור תהליך פירמוט לפני שימוש בתוכנת DirectCD .

מדיית ה-CD-R

• משתמשת בשיטת  Variable Packet Writing
• משך הפעולה הינו 20 שניות.
• קבצים ניתנים למחיקה מה- VAT (טבלת הקבצים),אך פיזית נשארים על הדיסק.
• ניתן לערב פורמטים שונים על גבי דיסק אחד (גם UDF  וגם  ISO).
• חבילות כתיבה נכתבות באופן רציף ועקיב עד שהדיסק מתמלא.
• החבילות לעולם לא יהיו גדולות בנפחן מגודל ה- Buffer.
• תקורת ה-  Packet מאפשרת איחסון מקסימאלי של 546 MB.

מדיית ה- CD-RW

• משתמשים בשיטת Fixed Packet Writing.
• משך הפעולה הינו 60 דקות.
• גודל כל מקטע הינו קבוע- 32 בלוקים (64 k ).
• התקורה מותירה רק כ- 493 MB פנויים.
• ניתן לכתוב ולמחוק באופן רנדומאלי, כמו בדיסקט רגיל.
• כותב את המידע בפעולה בודדת אחת, מבפנים->החוצה עד שהדיסק מתמלא.