יצירת כינויים לפקודות (alias)

 

פקודות מעטפת רבות הינן ארוכות ומורכבות, לכן קיימת אפשרות ליצור כינוי (alias) לפקודה או לחלק של פקודה.

השימוש בפקודה זו הוא לרוב על מנת ליצור כינוי בעל גוון אישי יותר (קיצור כלשהו או שם מיוחד) לפקודה שהשימוש בה הוא תכוף. יצירת כינוי יהיה לך לעזר בעיקר ביצירת שם קצר וקל להקלדה לפקודה ארוכה, או ביצירת כינוי שקל לזכור לפקודה בעלת שם מורכב.

תחביר הפקודה ב-  C-shell: 

alias nickname "command"   %

 

תחביר הפקודה ב-  Korn-shell: 

  alias nickname="command"   %

 

 לדוגמא: הקלדת:

alias a "cat"

alias a="cat"

תיצור את הכינוי a לפקודה cat, כך שהקלדת:

a filename

תציג על המסך את תוכן הקובץ.

 

אפשר גם לעשות שימוש בפקודות מורכבות יותר.

 

 לדוגמא: הקלדת:

alias mknew "mkdir –p dir1/dir2/dir3"

alias mknew="mkdir –p dir1/dir2/dir3"

ואחריה:

mknew

 

תיצור את הספרייה dir3 ואת כל הספריות בנתיב אליה שאינן קימות עדיין.

אפשר להשתמש בכינוי רק בתחילת פקודה. כלומר גם לאחר הגדרת הכינוי mknew, הקלדת:

 

mkdir mknew

תיצור את הספרייה mknew לא את מה שהכינוי מייצג.

בהמשך נראה כי אפשר להיעזר בכינויים גם בהכוונת קלט/פלט באמצע שורת פקודה.

 

הקלדת:

alias

בלבד, ללא ארגומנטים, מציגה על המסך את כל הכינויים המוגדים כעת במערכת. ביניהם כאלו שיצרת וכאלו שאינך מכיר. כינויים אלו נוצרו ע"י המערכת ונחשבים לכינויים מובנים (built-in) שמוגדרים אוטומטית ע"י המערכת עם כניסתך.

 

 

אורך החיים של כינוי הינו עד זמן היציאה מהמעטפת, אולם ניתן להיפטר מכינוי באמצעות הפקודה:  unalias nickname

 

 לדוגמא: הקלדת:

unalias a

(הכינוי הראשון שיצרנו) ואחריו:

A filename

תגרור את התגובה:

a: not found

ובכך נפטרים מהכינוי החדש שנוצר.

 

לצפיה בסרטון פלאש: