סיומה של תקופה

 

אטארי עצמה חולבת את המערכת לכל מה שהיא שווה, ומנסה לדחות את האובסוליטיות הגוברת הברורה של ה-VCS ע"י עיצוב מחדש של אותה טכנולוגיה בסיסית לגרסאות יותר קטנות ובעלות אופציות גימיק גדולות יותר. מערכת זיהוי קול, ללא חוטים, ואפילו מערכת המשחקת משחקים בעזרת שליטה מוחית נבנות כאבטיפוסים, אבל לעולם לא משוחררות. ה-VCS מעוצבת מחדש אל ה-2600 ב-1982, והקלטת המגיעה עם המערכת נהפכת להיות פק-מן, רישיון חדש מהארקיידים שהחברה חושבת שישלח את ה-VCS בחזרה אל רבי המכר ביחד עם מערכת גל שלישי כמו הקולקוויזיון (Colecovision).

 

 עם פק-מן בכותרת, היא מוכרת יותר מ-10 מיליון עותקים, אבל ברור שהמשחק הוא עבודה נמהרת ומבקרים מגדירים אותו כאסון יצירתי. השחרור של הקולקוויזיון בעל הגרפיקה המתקדמת של קולקו דוחף את אטארי להציע טכנולוגיה מתקדמת יותר עם יחידת ה-5200 שלהם. בקיץ 1984, ג'ק טרמיל (Jack Tramiel) קונה את מחלקת הצריכה המקרטעת של אטארי, הוא מעצב מחדש את ה-2600 אל מערכת קטנה אף יותר בשנה שלאחר מכן וקורא לה 2600jr והיא נמכרת בחמישים דולר. הייצור רץ עד 1991, ובכך עושה את ה-VCS של אטארי למערכת משחקי הוידאו הביתית שהחזיקה מעמד הכי הרבה זמן בהיסטוריה. אחרי שהוא עזב את אטארי ב-78', המייסד נולן בושנל עובר לנהל את Chuck E. Cheese. רשת ארצית של מזנוני פיצה/ארקיידים. אחרי נסיונות מרובים של קאמבק בעלי הצלחות משתנות, הוא כרגע שם את תקוותיו על מהלך עסקי שנולד מחברת הסטרט-אפ הכושלת Playnet Technologies, שהתחיל ב-1 ליולי, 1999 ונקרא uWink.com, המפתח קיוסקי משחק מבוססי אינטרנט.

 התרומה של מערכות ה-VCS/2600 של אטארי אל נוף משחקי הוידאו המודרניים לא יכולה להיעלם מהעין, למרות שעכשיו אנחנו מסתכלים לאחור על הגרפיקות המרובעות שלה ותבניות הצבע המוגבלות שלה עם תדהמה נוסטלגית שמערכת כזו יכולה להיות מעיין החיים של מפלצות ה-200MHz בעלות התצוגות עם השש טריליון צבעים.

 

 

 

 

 אבל ה-VCS סימנה את העלייה של משחקי הוידאו לטופ של שוק הבידור, ביחד עם המתכנתים שנאבקו עם הטכנולוגיה המגבילה לייצר חלק מהמשחקים הגדולים ביותר של כל הזמנים.