פחדן! הילחם כמו רובוט!

 

עוד חברת פינבול הממוקמת בשיקגו, סטרן אלקטרוניקה (Stern Electronics) נכנסת לסצנת משחקי הוידאו עם ברזרק (Berzerk) ב-1980, כניסה מוקדמת של ז'אנר משחקי המבוך. אלן מק'ניל (Alan McNeil) בדיוק סיים את עבודתו על משחק הפינבול מטאור, וההנהלה מחליטה שהוא וצוותו מוכנים לנסות לפרוץ דרך אל משחקי הוידאו. בעודו עובד בחברה הבת מעבדות מחקר יוניברסל (Universal Research Laboratories) בפרברי שיקגו, למק'ניל יש רעיון למשחק המבוסס על חלום שהיה לו על לשחק משחק רובוטים בשחור-לבן.

למרות שמשחקים כמו גלקסיאן ואינדי 800 של אטארי כבר הביאו את עידן הצבע אל משחקי הוידאו, סטרן מסיבה לא ברורה רואה בצבע רק כשיגעון חולף, וחומרת הוידאו של ברזרק בהתחלה תואמת את חלום השחור-לבן של מק'ניל. אבל ככל שעוד משחקי צבע פורצים אל השוק, המערכת מהר מאוד נבנית מחדש כך שתהיה בצבע גם כן.

 

 

במשחק, השחקן מכוון רץ שמנסה לעבור סדרה של מבוכים בזמן שהוא מנסה להימנע מהאוכלוסיה המקומית, עד 11 רובוטים בכל מסך, היורים לייזר ממית. דמוי האדם חייב לעשות את דרכו מעבר ליריביו אל היציאות בצדדי ובקצה העליון של כל מסך, כאשר הוא מצויד רק באקדח לייזר קטן ובתבונתו. הרובוטים, למזלו של גיבורינו מטומטמים כמו פיסת עץ, לעיתים קרובות הם נכנסים בדרך של יריות חבריהם או נתקלים אחד בשני, וכל פעולה כזו גוררת דיסינטגרציה מהירה של הרובוט. השחקן גם צריך להימנע מהקירות החשמליים, המפילים הרס על כל מי שנוגע בהם. ומתווסף לכל המיקס זה אוטו הרשע (Evil Otto), רוע לב טהור בצורת כדור מקפץ ומחייך, אשר המתכננים השתמשו בו כגבול זמן בשביל למנוע מהשחקן מלחכות לשווא בחדר מסוים לאחר שכל הרובוטים בו הושמדו. השם הגיע מדייב אוטו (Dave Otto), אחראי אבטחה סדיסטי שנהג להטיל טרור על ממציא ברזרק בזמן שהוא עוד עבד בשביל חברת נטינג ע"י כך שהוא היה נועל את מק'ניל ועמיתיו לעבודה מחוץ לבניין כדי לכפות הפסקת צהריים בת שעה, כמו גם נגינת מוזיקה "יפה" אל תוך כל חדר. ככל שהמשחק מתקדם, כך גם הרובוטים נהיים מהירים יותר ואוטו מופיע מוקדם יותר. 

מק'ניל גם שואב את ההשראה למשחק מסדרת רומני המד"ב ברזרקר (Berzerker) של פרד סברהגן (Fred Saberhagen) המספרת על גזע של רובוטים רצחניים הנבנו ע"י ישויות קדומות ומתוכנתים להרוס את כל צורות החיים, ועל קבוצת הצאצאים של אנשי כדוה"א הנלחמים בהם.

ביחד עם אנימציות מרשימות של דמוי האנוש הרץ והרובוטים, ברזרק גם מציג תצרופת דיבור פורצת דרך, בצורת השבב הזעיר דיבור לאומי (National speech). שש עשרה מילים מעורבבות לתוך מאגר של ביטויים, כמו (כדאי להפעיל רמקולים):

 

                
זה לא מילון גדול, אבל עם המחיר של מחשוב כל מילה שעומד על 1000$ זה הטוב ביותר שהחברה יכלה להציע.

 

בזמן של מבחן השוק של המשחק בבר סינגלס בשיקגו, ברזרק מוכיח את עצמו כאמצעי בידור מושך ביותר. לאחר שחרורו, המשחק הופך להיות להיט הארקייד הגדול ביותר עבור סטרן, ומוכר יותר מ-50,000 יחידות. מבנה חדש ושלוש משמרות נדרשים על מנת לעמוד עם הדרישה כאשר 300 יחידות מיוצרות ליום.

לרוע המזל, זהו גם כנראה המשחק שייזכר בהיסטוריה כמשחק הוידאו הראשון להרוג אדם. פיטר בורקווסקי         (Peter Burkowski) בן ה-18 נמצא ב-Friar Tuck’s Game Room בקלומט-סיטי, אילינוי. במשך כרבע שעה ב-3 לאפריל, 1982 הוא משחק במשחק ואפילו שם את ראשי התיבות שלו פעמיים על לוח התוצאות הגבוהות. הוא אז פונה לשים מטבע במכונה אחרת כאשר הוא מתמוטט לפתע לרצפה. הוא נפטר בתוך חצי שעה. סיבת המוות הנקבעת היא התקף לב, ובזמן נתיחה שלאחר המוות הרופא מוצא רקמת צלקת בת שבועיים שלא התגלתה לפני כן על ליבו של בורקווסקי. אך למרות זאת, חוקר מקרי המוות לא פוסל שהמתח המתמשך ממשחק הוידאו לא היה הטריגר להתקף. 

למרות יחסי הציבור הרעים שנוצרים כתוצאה מהמקרה (אבל, אם נגיד את האמת, רק הגבירו את קצב המכירות), ברזרק גורר אחריו משחק המשך בשם טירוף (Frenzy) ב-1982, אשר גם מתוכנן ע"י מק'ניל. הוא תומך באיכות גרפית גבוהה במעט, כמו גם שיפורי משחק כמו קירות שאפשר לירות דרכם, אינטלגנציה מלאכותית טובה יותר של הרובוטים, יריות לייזר מוחזרות ואוטו מרובים. בסופו של דבר, 3,000 יחידות נמכרות.

ב-1981, אטארי חותמת על הסכם להמרת המשחק לקונסול המשחקים הביתי שלהם, והתוצאה המתקבלת היא להיט גדול מאוד של משחקי הוידאו. למרות שסטרן לא נהפכים להיות מהעילית של יצרני משחקי הוידאו כמו אטארי ומידווי, הם בהחלט אחד משחקני המשנה הגדולים יותר בשוק עם כותרות משחק הכוללות: