המובילים בשוק
ב-1983 הקולקוויזיון תופסת את מקומה בראש ערימת משחקי וידאו. היא מוכרת 1.5 מיליון יחידות במהלך השנה, ומנצחת את ה-2600 האימתנית, את האינטליויזיון ואת הסופר מערכת החדשה של אטארי ה- 5200. ישנם 29 יצרני משחקים המייצרים קלטות עבור המערכת, ועם ממיר האטארי יש לה את ספריית המשחקים הנרחבת ביותר של איזשהו קונסול ביתי בשוק. כאשר ההצלחה שלהם מיוסדת היטב, קולקו לוקחת את הצעד המחייב הבא ומסכנת את הכל עם קפיצה מסוכנת אל הגביע הקדוש של יצרני משחקי הוידאו... ההמרה אל המחשב הביתי!אבל קודם מגיעה הצהרת הרחבת החומרה הבאה: מודול הסופר משחק (Super Game Module), התומך בזיכרון מורחב עם דרייבר היכול להכיל פי 30 יותר מידע מאשר קלטות האטארי 2600. אבל קולקו מחליטה לבסוף לזנוח את הפרויקט לטובת השקעת 34 מיליון דולר אל פיתוח מערכת המחשב הביתית שלהם – ADAM. גרסה אחת עומדת בפני עצמה ואחרת נקראת ערכת הרחבה #3 עבור יחידת הקולקוויזיון הקיימת. החומרה היא מעבד זילוג Z80 עם 64K של RAM ו- 32K של ROM, עם מעבד תמלילים מובנה. ישנם 3 מקומות פנימיים, ביחד עם פס הרחבה עבור התוספים והגרסה שעומדת בפני עצמה תומכת בפתח קלטות חיצוני אשר לתוכו אפשר להכניס קלטות קולקוויזיון ולשחק בהן על המכשיר, כמו גם יכולת לחבר שני שלטי משחק. שתי המערכות כוללות מקלדת מלאה, דרייבר טייפ דיגיטלי המקבל ערכות מידע מהיר עם מקום אפשרי להרכבת דרייבר שני, ומדפסת ענקית אשר גם משמשת כספק הכוח של היחידה.
BASIC ו- Super Buck Rogers Planet of Zoom היו שתי הקלטות שבאו עם המערכת. מיד לאחר מכן שוחררו גם דרייבר לדיסקט 1/4 5 ומודם 300 באוד. מאוחר בשנת 1983 קולקו מקבלת אישור מה-FCC עבור תכנון ADAM והחברה מתחילה במהירות לייצר במאסה בשביל לעמוד בהזמנות המפיצים שהגיעו ל-400,000 לקראת חג המולד. היחידות מופצות במחיר לצרכן של 600$ עבור הגרסה שעומדת לבדה ו-400$ עבור התוסף לקולקוויזיון. תגובת הציבור היא אדישות אדירה, עם מכירות שעומדות הרבה מתחת לתחזיות החברה. מתוך ההזמנות המוקדמות, רק 100,000 יחידות נמכרות. ה-ADAM מלא בבאגים, כאשר אחת מהבעיות הדרמטיות ביותר היא הפעימה המגנטית הגדולה המשוחררת כאשר המכשיר נדלק, אשר מוחקת כל קלטת אשר הושארה בטעות בדרייבר המידע. 60 אחוזים מכל יחידות ה-ADAM שנמכרות בסופו של דבר מוחזרות לחנויות כפגומות. ב-1984, עם הקריסה בשוק משחקי הוידאו, מחלקת צרכנות האלקטרוניקה של קולקו מפסידה למעלה מ-258 מיליון דולרים. המחיר לצרכן של יחידת ה-ADAM נחתך והופך ל-300$ בניסיון להקפיץ את המכירות הכושלות, אבל כבר שום דבר לא יכול להציל את המכונה. ה-ADAM והקולקוויזיון ננטשים ע"י קולקו בתחילת 1985. טלגיימס קונים כמעט מיידית את הזכויות ואת המלאי הנותר ומתחילים למכור את המכונות דרך הזמנות דואר, כמו גם עובדים על מנת לסיים משחקים שנשארו תלויים באוויר כאשר קולקו נטשה את הפרויקט.
ב-1985 הם מתחילים למכור ב-40$ את הארקייד הפרטי הנודע בשם DINA דרך הזמנות דואר. DINA הייתה מערכת שתוכננה מחדש בשימוש בחומרת הקולקוויזיון. המכונה היא קטנה, ותמכה בגרסאות של השלטים של יחידת NES של נינטנדו. לוחות המקשים המקוריים הוקטנו במספרן לאחד אשר מותקן על הקופסה ולא מותאם לכיסויים של משחקים. משחק יריות החלל מטר מטאורים נכלל כמשחק מובנה עם המערכת. ב-1988, לאחר שלא למדו מטעויות העבר שלהם, קולקו נקברת לחלוטין. כל הרישיונות והזכויות של החברה מועברים אל ענקית המשחקים הסברו ב-1989. עם למעלה משש מיליון יחידות שנמכרו במרווח של רק שנתיים ובערך סכום כולל של 190 קלטות ששוחררו, אפשר לתהות האם קולקו הייתה יכולה לייצב את עצמה ככוח שורד וחזק בשוק משחקי הוידאו אם הקריסה הגדולה, שהגיעה בדיוק שנה לאחר הצגת הקולקוויזיון, לא הייתה מורידה את הרגליים של המערכת שלהם.
גולשים מקוונים: 1