כאשר בוחנים את התפקידים והיתרונות האפשריים של הטכנולוגיות השונות, קשה לומר איזה סוג רשתות אלחוטיות ישרת טוב יותר משתמש מסוים או מכשיר מסוים. מרבית המודלים דורשים, למעשה, שימוש ביותר מטכנולוגיה אחת במקביל באותו המכשיר. כמו לדוגמה, מחשב נייד המחובר לאינטרנט בטכנולוגית WLAN כאשר החיבור לעכבר ולמקלדת הוא אלחוטי בטכנולוגיית Bluetooth.

דוגמה נוספת היא של מחשב כף יד המאפשר למשתמש להאזין למוסיקה מהאינטרנט באמצעות אוזניות אלחוטיות בתקן Bluetooth תוך הורדת קבצים בטכנולוגית WWAN .
תסריטים אלו מציגים דרישה אליה אנו מתייחסים כקישוריות אמיתית (TrueConnectivity). זוהי פלטפורמה המשלבת יכולות חישוב וציוד תקשורת היכול לזהות באופן אוטומטי את כל האפשרויות לקישוריות ולבצע את הקישור באופן אוטומטי וקל.

שורשי הקונספט הם בשילוב אינטליגנטי של מספר טכנולוגיות על תת-מערכת בודדת. באופן אינהרנטי מדובר במולטי-סטנדרטים ומספר טכנולוגיות. בהפעלת רשת תקשורת קיימים מספר אתגרים מורכבים. דמיינו כמה מורכבת צריכה להיות מערכת המאפשרת שילוב של שלוש טכנולוגיות: WPAN, WLAN, WWAN, בעת ובעונה אחת, ללא הפרעות אחת לשניה ובעלות סבירה.    

פוטנציאל ההתלכדות של שלוש הטכנולוגיות חושף מספר סוגיות הקשורות בקיומן זו לצד זו של רשתות תקשורת שונות. עקב העלות הגבוהה של ספקטרום תדרים מורשה, מכפלות של רשתות הנתונים ייושמו בספקטרום שאינו דורש רישוי:
(Hz-927MHz, 2.4GHz-2.483GHz, 5.15GHz-5.35GH900)

הקיום על אותו הספקטרום יוצר את הפוטנציאל להפרעות בין הרשתות החולקות את אותם התדרים. בנוסף לכך, יישומים אחרים כגון טלפונים אלחוטיים חולקים גם הם את אותו ספקטרום התדרים ומוסיפות אף הן פוטנציאל הפרעה לתקשורת. רשות התקשורת האמריקאית (FCC) , דורשת להדביק על כל מכשיר הפועל בתדרים אלו, מדבקה המבהירה כי יתכן והמכשיר יגרום להפרעה.

הפרעות אינן סיבה לעצור את המשך הפיתוחים הטכנולוגיים בשלב הינקות של שוק הרשתות האלחוטיות. חדירת WPAN וה- WLAN לארגונים צפויה לעלות באופן דרמטי בחמש השנים הבאות והיא תלווה בשילוב של מודלים הדורשים הפעלה סימולטנית של רשתות תקשורת אלחוטיות שונות.
הכמות המוגבלת של ספקטרום תדרים לא מורשה בצירוף מספר רב של יישומים הדורשים שימוש בספקטרום זה, יגרום להפרעות בכל התדרים אפילו אלו הנראים כיום פנויים. על כן מי שחושב, שיוכל להימנע מההפרעות על ידי מעבר לשימוש בטווח תדרים 'נקי' יותר כמו תדרי ISM, חושב לטווח הקצר בלבד, ודוגמה לכך ניתן לראות בטלפונים האלחוטיים.

לפני שנתיים לא היה בנמצא אפילו טלפון אלחוטי אחד שפעל בטווח התדרים 2.4 GHz ISM. כל הטלפונים עבדו בספקטרום של 900MHz. מאז עברו הטלפונים לעבוד בתדרי 2.4 GHz שבהם נמצאו תדרים פנויים פי שלושה. כיום, גם ספקטרום זה עמוס, והטלפונים האלחוטיים ישדרגו את עצמם לטווח התדרים של 5GHz שבו נמצאים תדרים פנויים פי שלושה. שום תדר שאינו דורש רישוי לא יישאר נקי מהפרעות לאורך זמן.


ה- FCC בארה"ב, אישר הפעלה של מספר טכנולוגיות תקשורת אלחוטיות במכשיר אחד באותו טווח תדרים בכפוף למספר כללים. החקיקה פותחת פתח לחדשנות בפיתוח משדרי רדיו החסינים בטווח תדרים שאינם דורשים רישוי.

אחת השאלות המעסיקה לאחרונה את העיתונות המקצועית נוגעת להפרעות הקשות בטכנולוגיית WLAN, הנגרמות משימוש בתקן Bluetooth בטווח תדרי 2.4 GHz. התשובה לכך תלויה בסיטואציה, כמו למשל כאשר שני משדרים בטכנולוגיות שונות הפועלות בתדר 2.4 GHz פועלים בסמוך, תיגרם הפרעה (לדוגמה בתוך אותו מחשב נייד).

מסקנה

בשנים הקרובות נחזה ככל הנראה בעלייה מהירה ביישומן של שלוש הטכנולוגיות האלחוטיות המדוברות. תינתן חשיבות רבה יותר ליכולת של מחשבים ניידים וציוד קצה נייד לאתר את כל הזדמנויות החיבור לטכנולוגיות האלחוטיות השונות, לבחור את אלו הדרושות לביצוע היישומים, ולהתחבר באופן אוטומטי ומהיר לטכנולוגיות הנבחרות.

בנוסף, עקב המחירים הגבוהים של רשיון שימוש בטווח תדרים מסוים, רשתות תקשורת נתונים רבות יעשו שימוש בספקטרום החופשי לשימוש, ועל כן יידרשו פתרונות אלחוטיים חסינים בפני הפרעות פוטנציאליות המשלבים מספר טכנולוגיות במכשיר אחד.

לסיכום הפרק תוכלו לבחון עצמכם