כיצד עובד WLAN תת - מבני?

 מחשב נישא או התקן חכם אשר מאופיין כ"תחנה" ב WLAN, צריך לזהות נקודות-גישה פנויות ורשת.

דבר זה נעשה על ידי ניטור מסגרות "אור" אשר נשלחות מנקודות גישה המצהירות על עצמן או על ידי

בחינה של רשתות תוך שימוש במסגרות מבחנה.

התחנה בוחרת רשת מהרשתות הפנויות ועוברת תהליך אימות עם נקודת הגישה. ברגע שנקודת הגישה והתחנה אימתו אחת את השניה, מתחיל תהליך האיחוד.

איחוד מאפשר לנקודת הגישה ולתחנה להחליף  מידע ויכולות. נקודת הגישה יכולה להשתמש במידע הזה ולחלוק אותו עם נקודות גישה אחרות ברשת ולהפיץ את מיקומה של התחנה ברשת .רק לאחר שהאיחוד מושלם יכולה התחנה לשדר ולקלוט מסגרות ברשת.

במצב תת-מבנה ,התנועה בין התחנות האלחוטיות ברשת נעשית דרך נקודת גישה על מנת להגיע אל היעד.

הגישה לרשת מנוהלת ע"י שימוש בפרוטוקול  CSMA/CA- Carrier sense multiple access/ Collision avoidance. התחנה " תקשיב" לכמה דקות על מנת לבדוק אם יש שידור לפני שהיא מנסה לשדר-זהו חלק הנשא (carrier) בפרוטוקול. על התחנה לחכות זמן מסוים לאחר שהרשת פנויה לפני שהיא משדרת. ההשהיה הזו בנוסף לאישור קבלת השידור מהתחנה המקבלת מהווים אינדיקציה וזהו חלק מניעת ההתנגשות (collision avoidance)בפרוטוקול.

חשוב לזכור שבתת-מבנה , השולח או המקבל הוא תמיד נקודת הגישה .

מכוון שתחנות אחדות אינן יכולות לשמוע אחת את השניה אך עדיין נמצאות בטווח של נקודת הגישה, נעשים סידורים מיוחדים על מנת להימנע מהתנגשות. סידורים אלו כוללים 1) שמירת מקום מראש על ידי בקשה לשליחה ואישור על פינוי הקו לשליחה 2)וקטור הקצבה המוצב בכל תחנה ברשת.

אפילו אם תחנה אחת אינה יכולה לשמוע שידור של תחנה אחרת, היא תשמע את האישור לשליחה מנקודת הגישה ולכן תמנע מלשדר במרווח זה.

תהליך הנדידה מנקודת גישה אחת לאחרת לא מוגדר היטב בסטנדרט. אבל, שיטות גילוי נקודות הגישה, ע"י ניטור ומבחנה ותהליך האיחוד המאפשר לנקודות להתאחד עם אחרות בשילוב ספקי פרוטוקולים אחרים, מספקים שידור חלק.

סנכרון בין תחנות ברשת מטופל על ידי מסגרות האור המחזוריות אשר נשלחות מנקודות הגישה. מסגרות אלו מכילות את ערך השעון של נקודת הגישה בזמן השידור ולכן ניתן להשתמש בכך לגלות תנועה בתחנה המקבלת.

דרוש סנכרון מסיבות רבות הקשורות לפרוטוקול ה- WLAN וכן למבנה האפנון.