הספר הכתום מגדיר בין היתר כיצד מתבצעת צריבת Multi-Session. הסטנדרט המקורי עבור קומפקט-דיסק היה סטנדרט הספר האדום (CD-DA). ה-CD-DA במקורו נועד עבור העתקות מקור (Master) במפעל ולא עבור צריבות ביתיות. סטנדרט הספר האדום לעומת זאת, מגדיר את עקרונות צריבת חטיבת מידע יחידה- Single-Session.
כאשר מושמע דיסק אודיו מהירות ההשמעה הנה 1x ובמילים אחרות 150 קילובייטים לשניה, אזור הכניסה לכתיבה (Lead-In) מספק את טבלת התוכן -Table Of Contents) TOC) ו"מספר" למכשיר הקומפקט דיסק או לקורא הדיסקים של המחשב (CD-ROM) מהו סוג המידע המצוי על הדיסק. אזור היציאה מן הכתיבה (Lead-Out) משמש כאזור של דקת שקט לא מוקלטת ה"מספר" לנגן הדיסקים כי חטיבת מידע נוספת הגיעה לסופה.
ככל שטכנולוגיית ההקלטה הופכת לנגישה כך גדל גם הצורך לצריבת Multi-Session. במקרה של מדית Multi-Session, טבלת התוכן (TOC) מתעדכנת ולאחר-מכן תוכן הדיסק נכתב לאזור הכתיבה (Lead-In) ובכל פעם שחטיבה נסגרת, נדרשת חטיבת זכרון נוספת, לכן, על מנת למצות את יכולות המדיה עד תומן יש לתכנן את ההקלטה בהתאמה.
ניתן לאמר כי ההבדל היסודי בין הקלטות ה- Multi-Session להקלטות ה-Single-Session הינו בריבוי הכניסות להקלטה (Lead-Ins) והיציאות (Lead-Outs).
על מנת לקרוא דיסק Multi-Session, חומרת המחשב שברשותך צריכה להיות בעלת התקן מתאים.
כונני הדיסקים המוקדמים היו כמו נגני דיסקים רגילים רק עם היכולת לקרוא דיסקים בעלי Single-Session, מאוחר יותר כונני הדיסקים נצרכו לשידרוג בתוכנה, אותה התוספת איפשרה לנגן הדיסקים לחפש חטיבות מידע נוספות על המדיה.