• האם התווה בית המשפט כללים בכל הנוגע למידע האופטי ?

תשובה: כן.בתיקים בהם נדונו מקרים של מידע ממחושב או העתקי מסמכים מודפסים, קבע בית המשפט "דרישות מקדימות".

היסטורית, קבע בית המשפט דרישות בסיסיות עבור "גיבוב מידע" מסוג מסמכים מיקרופילמים ומידע ממחושב. למרות שישנם הבדלים בדרישות עבור שתי סוגי מדיות אלו, כל הדרישות הינן סבירות וקלות יחסית לביצוע. פרוט הדרישות והתנאים המוקדמים להגדרת מידע שכזה מפורטות בתוצאות הסופיות של המחקר המשפטי שנערך בנושא, "חוקיות האחסון האופטי". המסקנה קובעת כי במידה ומשתמשי המידע האופטי עומדים בדרישות המקדימות עבור מיקרופילמים ואחסון מגנטי אותן קבע בית המשפט, ההקבלה עבור המידע האופטי תוכל להתבצע ללא כל קושי.

• בידינו מסמך רשמי כל שהוא העשוי ממקור כתוב (על נייר) שהועתק בצורה אופטית על דיסק, האם ניתן להשמיד את המקור ?

תשובה: מדובר בשאלה חשובה ביותר, שכן השאלה האמיתית היא : האם ההעתק האופטי מקבל את אותה רמת רישמיות כמו זו של המקור ?

נקבע כי "ההעתק שבוצע באופן מדויק ממסמך המקור מקביל בחשיבותו וברמת הרישמיות שלו למסמך המקורי עצמו ותקף בכל מקרה בו תדרש הסוגיה לעמוד בפני מבחן משפטי, גם אם המסמך המקורי אינו בנמצא". כמו כן נקבע כי הכתוב לעיל תקף "רק במידה ולא נקבע כי על המסמך המקורי להיות מוחזק ע"י אפוטרופוס ממונה או שקיומו ושימורו של המסמך המקורי נדרש ע"י החוק".

• האם גורמים רישמיים ממשלתיים יכירו במסמך שהועתק בטכנולוגיה האופטית ?

תשובה: כעיקרון, המטרה היא להגדיל את כמות הגורמים הממשלתיים המאפשרים קבלת מידע אופטי בתור מסמך רישמי מחייב ואמין בדיוק כמו המסמך המקורי המודפס.

מכיוון שטכנולוגיית האחסון האופטי הינה טכנולוגייה חדשה יחסית, מרבית הגורמים הממשלתיים עדיין לא נקטו בצעדים הטכניים והטכנולוגיים המתבקשים על מנת לאפשר קיומו של מצב זה. בבוא הזמן,מצופה כי המצב הקיים ישתנה ומס' הגורמים הממשלתיים הרישמיים התומכים בטכנולוגיה זו יגדל באופן דרסטי.

• האם על מסמך אופטי להיות באיכות ארכיבית מסויימת  (מס' פיקסלים מסוים) על מנת לאשר את מעמדו החוקי כראיה משפטית ?

תשובה: אלא אם כן מצויין בחוק אחרת, נושא הארכיב וחוקיות המדיה האופטית הינם שני נושאים נפרדים לחלוטין. נושא הארכיב מתייחס למידת יכולתה של המדיה להשתמר באותה איכות בו היתה בשעת הקלטתה בעוד שנושא החוקיות מתייחס לעצם אפשור ההקבלה החוקית בין המדיה האופטית למקור המודפס.

מכאן נובע כי עצם ההחלטה לתת תוקף משפטי מבחינת ההקבלה בין המדיה המודפסת למדיה האופטית אינה מרמזת כי הקבלה כזו אכן תעשה בכל הנוגע לשאלה האם המדיה האופטית עומדת בתנאים הנדרשים למסמך המיועד לארכיב. כדאי לציין כי איכות המסמך (מס' הפיקסלים של המסמך) אינה פקטור בכל הנוגע לשאלה האם המסמך קביל כראיה משפטית.

• לאן מועדות פני החוק בכל הנוגע לחוקיותה של המדיה האופטית המאוחסנת ?

תשובה: אם הנסיון שהצטבר כיום בכל הנוגע לחוקיות המיקרופילם, מהווה בסיס לשאלת חוקיות המדיה האופטית  המאוחסנת- ניתן לאמר כי המגמה היא בהחלט כזו המכבדת ומאפשרת את קיומה החוקי של המדייה האופטית המאוחסנת.

מרבית המשרדים הממשלתיים הרשמיים המאפשרים שימוש במדית האחסון האופטית מספקים מבלי משים את התוקף המציאותי לחוק. החוק אמנם מאשר באופן כללי ובסיסי את מסגרת הכללים והחוקים של מדיה זו,אך עצם השימוש בתוצאות החוק, היינו ישומו בשטח ובעיקר מצד גורמים רישמיים, נותנים את התוקף המעשי החזק ביותר לחוק, ישנן אף מדינות ששינו את כל מערכת הנהלים הקיימת על מנת שיוכלו לאפשר את השימוש במדית האחסון האופטית כמסמך לכל דבר.

• ממה צריכים משתמשי טכנולוגית האחסון האופטית לחשוש יותר מכל ?

תשובה: על המשתמשים להפנים את ההבדל בין מעמדה החוקית של המדייה לחוקיות המערכת הספציפית שברשותם.

עצם העובדה שישנו בסיס מוצק לחוקיותה של המדיה , אינו מבטיח כלל ועיקר את חוקיותן של כל המערכות המאפשרות את ביצועה של פעולת ההקלטה.

בתהליך החוקי, המערכת הספציפית ממנה הופקה המדיה האופטית תתיחס בכבוד ובהערכה ליכולתה ליצור מסמך מדויק, אמין ובר סמכא.

בדומה למסמכים שנוצרו ע"י מערכת המייצרת העתק של מסמך מיקרופילמי ולא עברו את שלושת המבחנים שצויינו (דיוק, אמינות ובר סמכאיות) ולכן לא התקבלו כראיה חוקית רשמית, יהיו ללא ספק מקרים של מערכות ספציפיות נוספות שיכשלו במבחנים הללו.

בעיות כאלו נובעות עקב מחסור במדיניות מתאימה, נהלים וביקורות של המשתמש.

ניתן לומר כי למשתמשים צריך להיות בטחון בכך שהם לא יתקלו בבעיות משפטיות שיצוצו בעתיד ובטחון זה יושג ע"י כך שהם יעקבו אחר ההוראות והחוקים שהותוו  בנושא אחסון המידע האופטי.