» נושאי לימוד
» נושאי לימוד
יום שישי 3 במאי 2024
האם הצריבה חוקית ?
דף ראשי  נספחים  האם הצריבה חוקית ? גרסה להדפסה

 

 

הקדמה

 

 

 

האם מידע המאוחסן בשיטה האופטית קביל בבית המשפט ? לאחר שאלת עלות האחסון , שאלה זו היא הנושא העיקרי בו דנים כיום !

התשובה לשאלת חוקיות הצריבה כמוה כמשל הקרחון: בסופו של דבר, יש בו יותר מן הנראה לעין.

אצלינו ספציפית, מעורבים בשאלה זו מס' סוגים של חוקים, יותר מ-50 סוגיות משפטיות ויותר מ-  100 הסדרים משפטיים פוטנציאלים. חוקיות טכנולוגיית האחסון האופטי אינה רק נושא חשוב, אלא גם נושא בעל פנים ודקויות רבות. בקטעים הבאים זה נמנה עשר שאלות מפתח שינחו אותנו אל עבר התשובה, אך למרות זאת, שום נאום, פרק כלשהוא או מאמר יכולים לכסות באופן מושלם נושא מורכב זה.

 

 

 

המידע המוצג כאן אינו מתיימר בשום צורה שהיא להוות עצה חוקית או משפטית ואינו מהווה תחליף לקביעה  מקצועית.

 

 

  • האם החוק מכיר במדיית האחסון האופטי ?

תשובה: כן, במדינות רבות ישנם חוקים כאלה המספקים בסיס מוצק לכך.

למרות שבסיסו של החוק יכול להשתנות ממדינה למדינה, ברוב המדינות החוק דן בנושא זה  ומפנה תשומת לב לתחום זה.

החלק העיקרי בחוק מתייחס לקבילות מה שנקרא "גיבוב (איסוף) מידע". מונח זה נטבע בחוק על מנת לתאר את צורת עיבוד המידע על ידי המחשב ונכלל כבר בתיקון לחוק בשנת 1974. בשנים המוקדמות יותר, לפני המצאת הצורב, המונח "גיבוב מידע" היווה התיחסות למדיית האחסון המגנטית (כדוגמת הדיסקט) וכיום מתייחס מונח זה גם לטכנולוגיית האחסון האופטית.

 

 

  • מהו "גיבוב (איסוף) מידע" ?

תשובה: כמו שהמונח מרמז, המדובר הוא על מידע ממוחשב אותו ניתן לקרוא ולכתוב בערך כמו חשבון בנק (זיכרון המחשב) ממנו ניתן למשוך מזומנים (משיכת מידע) ולהפקידם (אחסון מידע).

מידע שכזה נאגר בצורה של קוד בינארי ASCII או EBCDIC ולכן מהווה רצף פשוט של "0" ו- "1". הקוד הבינארי לאות “A" למשל, הינו : 1100-0001 ועבור הספרה "1 ":1111-0001  (מישהו מתנדב לתרגם את המאמר לקוד בינארי ??..).

מידע המאוחסן בצורה אופטית גם הוא מהווה מסלול של "0" ו–"1" המיוצג ע"י נקודות קטנות מאוד שחלקן בהירות וחלקן כהות (תמונות ייוצגו על ידי פיקסלים). כך,למרות שה-"0" וה-"1" מיוצגים באופן שונה,המונח "גיבוב מידע" מקובל במידה שווה עבור כל יצוג שהוא של מידע. ההגדרה כפי שנחקקה בשנת 1974 ובשנת 1975 מגדירה את "גיבוב המידע, כאוסף של מידע בכל צורה שהיא".

 

 

  • האם נתקבלו החלטות/דיונים משפטיים בכל הנוגע לאחסון האופטי ?

תשובה: בית המשפט קיבל מידע ממוחשב כקביל במס' מקרים. בעניין "גיבוב מידע" , קבע בית המשפט הפדרלי כי "בכל הנוגע לאוסף של מידע ממוחשב, יש להתייחס אליו ככל מידע מסוג אחר".

בדיון הראשוני, קבלת בית המשפט את חוקיות מידע הממוחשב היתה בכל הנוגע לאחסון בטכנולוגייה המגנטית. למרות זאת, לא החוק ולא בית המשפט מתייחסים ספציפית דווקא לסוג מידע זה. (הדיון הראשוני עסק בסוג המידע הממוחשב ולא במדיה עליו מידע זה נכתב).

בבואו לקבוע כי למידע הממוחשב יש תוקף ככל מסמך אחר, קבע בית המשפט כי על סוג המידע הזה למלא אחר מס' תנאים: דיוק ואמינות. למדיה המגנטית יש בין מאפייניה את האפשרות למחקה בקלות ולכתוב עליה מידע חדש ללא כל תיעוד ורמז כי המסמך המקורי נמחק או שונה, לעומת זאת, המדיה הדיגיטאלית עליה ניתן לכתוב פעם אחת ולקראה מס' פעמים (write-once-read-many times- WORM) הינה בעלת יתרון עצום על פני המדיה המגנטית בכך שהיא אינה מחיקה ובכך ממלאת אחר התנאים שקבע בית המשפט.

חשוב להבין כי בכך שקיבל בית המשפט את קבילותה של כל מדיה המשמשת "לגיבוב מידע" כגון: מדיה מגנטית, אופטית, מיקרוגרפית או אפילו תדפיס נייר, אינה מבטיחה את קבילותו של מסמך ספיציפי שהועתק או הוקלט מכל מערכת עצמאית שהיא).

 

ההחלטה שנתקבלה בכל הנוגע לקבילות המידע המיקרופילמי והמגנטי קבעה כי בית המשפט יקבע בסופו של דבר האם המסמך עומד בחוקים שקבע בית המשפט בכל הנוגע לקבילות מידע ממוחשב וכל בעל מידע אופטי ינקוט בצעדים הדרושים על מנת להבטיח עמידה בתנאים אלו.

 

 

  • אלו עוד פרמטרים נחוצים על מנת לקבוע את קבילותו של המידע האופטי?

תשובה: ישנם שניים כאלו.

הראשון נזקק כאשר אין דרך לבחון את אמינות המידע. הקונפליקט בחיבור מסמך הינו: כיצד ניתן יהיה לחקור את אמינותו ודיוקו? תשובה לכך ניתנה ע"י החוק

 ""Business Records Exception to the Hearsay Rule שמכיר בכך שרשימות מסויימות נוצרות ונסמכות על השאיפה ליצור סבירות גבוהה לאמינות ודיוק ולכן אמורות להתקבל בתור מסמך אמין ורשמי.

בקיצור, נקבע כי"אם המסמך אמין מספיק בסיטואציה נורמאלית יומיומית, הגיוני יהיה לצפות שיהיה אמין גם עבור בית המשפט בחקר האמת".

החוק מצביע שהמסמך המקורי יתקבל כראיה אלא אם כן ישנה סיבה משביעת רצון לקבוע את הההפך.

האופציה ליצור עותקים מהמסמך המקורי זכתה גם היא להתייחסות מבית המשפט, נאמר כי "ניתן לאשר קבילות של מסמך כל עוד הוא נשמר בתנאים מתאימים והוקלט או הועתק … כל מסמך פוטוגרפי, פוטוסטאטי, מיקרופילמי, פוטוגרפיה מיניאטורית או כל תהליך אחר בו משוכפל מסמך בר קיימא מקורי בצורה מדוייקת". לכן על ההעתק יחולו הכללים של המקור גם בכל הנוגע לקבילותו או אי קבילותו.

תהליך העתקת מידע אופטי נכנס בפירוש להגדרה של "כל תהליך אחר המשכפל או מעתיק באופן מדוייק את המסמך המקורי".

 31-08-04 / 19:28  עודכן ,  24-08-04 / 02:09  נוצר ע"י בועז שגיא בתאריך 
 USB - הקודםהבא - האם הצריבה חוקית ? (המשך) 
תגובות הקוראים    תגובות  -  0
דרכונט
מהי מערכת הדרכונט?
אינך מחובר, להתחברות:
דוא"ל
ססמא
נושאי לימוד
חיפוש  |  לא פועל
משלנו  |  לא פועל
גולשים מקוונים: 2