בשנת 2000,אחת מהחדשות המשמעותיות הייתה עליתה של תוכנת שיתוף הקבצים Napster ותוכנות שיתוף קבצים נוספות. בעזרת תוכנות אלו,יכולת לקבל גירסת MP3 של כמעט כל שיר שרצית ללא תשלום.

ברור כי חברות התקליטים והאמנים לא היו מרוצים מהתפתחות זו ובצדק, הם לא הרוויחו ולו אגורה מהפצת השירים למיליוני אנשים כך שלקונים פוטנציאלים רבים לא היתה כל סיבה לשלם על משהו שניתן לקבל בחינם.

דוגמא לצורב חיצוני בעזרתו ניתן להעתיק קבצים או שירים וליצור דיסק משלכם

אך עד מהרה התחוור שמישהו דווקא מרוויח מ"מהפכת נאפסטר"- חברות אלקטרוניקה וסוחרים. בשנת 1999 ,2000 ותחילת 2001, מכירות צורבי דיסקים ומדיות לצריבה הרקיעו שחקים, לפתע היה אפשרי לכל אדם מן השורה לאסוף שירים ולהכין מהם דיסק אישי וכל יוצרי המיקסים למיניהם רצו להניח ידם על אמצעי היצור: הצורבים והמדיות.
כיום, כוננים בעלי יכולת כתיבה על מדיות (בקיצור, צורבים) הם ציוד סטנדרטי בכל מחשב PC ויותר ויותר חובבי מוזיקה נלהבים מוסיפים למערכת הסטריאו שלהם צורב. בתוך פחות מ-5 שנים, עקפה המדיה הדיגיטאלית את קלטות הטייפים (כן כן, הקסטות מישהו זוכר ?) כאמצעי הנפוץ ביותר לשמיעת מוזיקה ולהקלטתה.

בדפים הבאים תוכלו להבין כיצד מקליט הצורב שירים ומידע מסוג אחר ע"ג מדיות ריקות וכמו כן נסביר כיצד פועלת טכנולוגיית הצריבה הרב פעמית, כיצד קבצי מידע מאוחסנים ביחד וכיצד להכין מיקסים של מוזיקה.