שאלות ותשובות

ש: מדוע להטמיע במערכת לימוד קיימת את ה-e-learning? מדוע לא להישאר במערכת  המסורתית הבלתי תלויה טכנולוגית?

ת: קצת פילוסופיה וקצת "ציונות". מערכת לימוד אלקטרונית מאפשרת להגיע ל"פסגות של רעב" וידע ולעודד קיומה של הבנה חובקת כל. בכוחו של לימוד אלקטרוני גם לשחרר מדריכים להתרכז בפיתוחן של מיומנויות הרבה יותר מגוונות ומתקדמות.בכך מערכי המנהלה של ההדרכה יצטמצמו, והטווח הנרחב יותר כמו גם הזמינות של הקורסים תאפשר להגדיל את הסטאטוס של תפקיד ההדרכה. אנשים בודדים יוכלו אף הם להפיק תועלת תוך שימוש בטווח הולך וגדל של הזדמנויות לפיתוחן של מימניות כך שהדבר יסייע להם בקידום הקריירה שלהם. לבסוף, החברה אף היא תפיק מכך תועלת, לא רק באמצעות עלויות מופחתות, אלא גם   באמצעות כוח עבודה מיומן הרבה יותר.

ש: אנו שוקלים להמיר חלק מסוים מתוכנית הלימודים של אוכלוסיית התלמידים / העובדים בתחומים שונים, לתצורת WBT. הבעיה שאנו ניצבים בפניה היא לקבוע, אלו קורסים  בתכנית הלימוד להמיר לתצורה זו ואלו לא? האם קיימת מתודולוגיה או שיטה המסייעת בתהליך מיפוי מעין זה?

ת:כאשר שוקלים האם להמיר קורסים לתצורת WEB, ומתחבטים אלו קורסים בתוכנית הלימודים כדאי להמיר או לא, וכיצד יוצרים סדר עדיפויות בין הקורסים שנמצאו מתאימים להמרה, יש לשקול את כדאיות ההמרה בחמישה היבטים שונים: קהל היעד, הצרכים העסקיים, קלות או קושי ההמרה, פופולאריות הקורס ולבסוף – תוכן הקורס.
קהל היעד:
חשוב לקחת בחשבון את גודל קהל היעד ואת מיקומו הפיזי-גיאוגרפי. האם גודל קהל היעד של הקורס המסוים מצדיק שימוש ב-WBT? ככל שקשה יותר לרכז את קהל היעד הפוטנציאלי (כלכלית ומערכתית) במסגרות מוגדרות (קורס, סדנה, יום עיון), ובאתרים מוגדרים (כיתה, אולם כנסים וכיו'ב), כך השימוש בתצורת WBT יהיה יעיל יותר - חסכוני יותר לארגון בהוצאות. 
צרכים עסקיים:
צרכים עסקיים הם אלה שיוצרים על פי רוב את צורך ההמרה של תוכנית לימודים מסורתית ל-e-Learning. ארגונים יכולים להחליט על המעבר מהדרכה מסורתית ל-e-Learning כתגובה לצורך להקטין הוצאות, להעביר את ההדרכה מהר יותר, או להדריך אוכלוסייה המפוזרת גיאוגרפית על פני יותר מאתר אחד, על מנת לחסוך עלויות של נסיעות והארחה. בשנה האחרונה אנו עדים למיתון, הנוגס בסופו של דבר בתקציבי ההדרכה של ארגונים. בעקבות כך, רבים הארגונים המוצאים ב-e-Learning פתרון, המאפשר להם לשמור על מסגרת התקציב מצד אחד, ולא לפגוע בהיקף הפעילות ההדרכתית או באיכותה מאידך.
קלות/קושי ההמרה:
האם יהיה קל יותר להמיר קורסים קיימים, או לפתח את אותו קורס מ א פ ס? אם הקורס שאותו אתם רוצים להמיר כולל שימוש בווידיאו או בקול, או מושתת רבות על אלמנט ההידודיות עם המדריך בכיתה, עדיף לשקול פיתוח הקורס מחדש במסגרת המגבלות והכלים שמציעה מתודולוגית ה-e-Learning. כדאי גם לקחת בחשבון את מידת השימוש בתצורות מדיה כגון: ווידיאו, קול, תמונות וכדומה. לדוגמה: חברה ביקשה להמיר קורס טכני בתחום הייצור, אשר כלל שימוש רב בווידיאו. השימוש בווידיאו מבחינתם היה יעיל מאוד, כיוון שהוא פישט ללומדים בצורה יוצאת מן הכלל את אופן הפעילות הטכנית של המערכת. המרת הקורס לתצורת WEB, כמות שהוא, קרי, תוך התבססות על סרטוני הווידיאו כמרכיב העיקרי של הלומדה אינו צעד נכון, בעיקר בשל מגבלות רוחב פס. במקום זה, יש לפתח את הקורס מחדש, תוך ניצול יתרונות סביבת הפיתוח של WBT העומדים לרשותנו, על מנת ל"חפות" על אי השימוש בווידיאו: שימוש נרחב בהידודיות המבוססת על תמונות ושימוש בווידיאו דחוס יותר. גם במקרה, זה חשוב לקחת בחשבון את השיקול הכלכלי, שהרי ככל שבתהליך ההמרה נעשה שימוש בחומרים הקיימים ופחות פיתוח מחדש, כך עלות ההמרה זולה יותר לארגון.
פופולריות הקורס:
בלי שום ספק, לקורס פופולרי בארגון יהיה ערך מוסף גבוה יותר כאשר הוא יהיה על הרשת, על פני קורס פחות פופולרי. 

לדוגמה: המרת קורס מסורתי בנושא "עידוד שכר בגין מוטיבציה לעובד" ל -WBT. למרות היותו קורס בעל פוטנציאל ל"פופולריות" בקרב העובדים (שהרי הנושא נוגע לזכויותיו של העובד), סבל הקורס מחוסר תשומת לב וגם העובדה שהוא עבר במסגרות קטנות, ולא במסגרת אחת כוללת לארגון כולו, לא תרמה.
כאשר הקורס היה כבר בתצורת WBT, וישב על הרשת הפנים-ארגונית, הפופולריות שלו זינקה לפתע, וזאת בשל העובדה שכעת הקורס היה בנוי בצורה מעניינת יותר והועבר לכלל אוכלוסיית העובדים בנקודת זמן אחת, דבר שגרם לו להיות נושא 'מדובר'.
תוכן הקורס:
רבים המאמינים שישנם תכנים המתאימים יותר ללמידה בתצורת WBT, בעוד שישנם תכנים הדורשים את "המגע האנושי", קרי, התקשורת הבלתי אמצעית בין המדריך ללומדים במסגרת כיתתית. הדוגלים בתפיסה זו רואים בקורסים "קשים", בעלי  תפישה טכנית (כגון לימוד יישומי תוכנה ו-IT, הפעלה של מכונה, איתור תקלות וכדומה) מתאימים יותר להמרה לתצורת WBT, בעוד שקורסים מהתחום ה"רך" (כגון: ניהול, יחסים בין אישיים, מיומנויות עסקיות וכדומה), אינם מתאימים. יחד עם זאת, גישה זו הולכת ונעלמת מהעולם, כאשר יותר ויותר ארגונים מטמיעים קורסי WBT בתחום המיומנויות הרכות, והתוצאות מוכחות. אין ספק שכמעט בכל תחום אין תחליף למורה ולמסגרת הכיתתית, אבל בעידן ה-e-business יש הכרח לחשוב במונחים של עלות-תועלת, ושיטה המצדיקה זאת היא השיטה המועדפת. ואכן, WBT בנושאים מתחום המיומנויות הרכות אכן עונים על שאלת העלות-תועלת. שהרי, עדיף קורס WBT בנושא "ניהול זמן" ל-4000 עובדים הנגישים לו, מאשר קורס מסורתי באותו נושא לאוכלוסייה "נבחרת" של 100 עובדים בעלויות הגבוהות פי חמש ושש מעלות רכישת ה-WBT לכל העובדים בארגון! לבעייתיות שבנושא זה אין תשובה חד משמעית, אך כמו תמיד חשוב להגיד שבמקרים של ספק, תמיד כדאי לנקוט בהמרה הדרגתית ושילוב ה-WBT עם המתודולוגיה המסורתית.

ש: אני משמש כמרצה באחת מהאוניברסיטאות הגדולות. כחלק משינוי אסטרטגי בפקולטה בה הנני מרצה, אנו שוקלים לתת דגש רב יותר על למידה מבוססת מחשב, וכך להעביר את האחריות ללמידה, בחלק מן הנושאים, אל התלמידים. על רקע זה רבים מאתנו חוששים שהסרת "המגע האנושי" עלול לפגוע ביעלות העברת התכנים והלמידה אצל הסטודנטים. האם קיימות אי אלו הוכחות אמפיריות לכך שהסרת "המגע האנושי" עלול לגרום נזק בהיבט זה של יעילות העברת המסרים בלמידה מבוססת מחשב?

ת: בדומה לכלים אחרים, קיימים צדדים חיוביים וכן צדדים שליליים להדרכה מבוססת מחשב. כיום, קיימות יותר ויותר עדויות לכך שהדרכה מבוססת מחשב (או בשמה הנפוץ e-Learning) יעילה, ברוב המקרים, לפחות באותה מידה כמו ההדרכה המסורתית. 

נכון להיום אין עדויות חותכות, או ניסויים שנערכו, לכך שההדרכה הממוחשבת יעילה פחות מההדרכה המסורתית. ובכל זאת ישנם כמה קווים מנחים שכדאי תמיד לזכור:
ראשית, קיימים ותמיד יהיו אנשים הנרתעים מההדרכה באמצעות המחשב; אך יחד עם זאת יש לזכור שבאותה מידה קיימים גם אנשים הנרתעים מהדרכה בכיתה. למידה באמצעות מחשב יכולה להיות שימושית במיוחד לצורכי הערכה עצמית ומבחני הערכה אחרים, המרתיעים לומדים בדרך אחרת. למידה באמצעות מחשב נעשית לרוב כלמידה עצמית. זוהי שיטה מצוינת לסייע למתקשים בלמידה מסורתית, אלה הנאלצים להתמודד עם קצב למידה שאינו תואם את קצב הלמידה שלהם. כמובן, קיימים מצבים שבהם למידה מבוססת מחשב אינה במקומה, במיוחד כאשר מדובר על מיומנויות הדורשות מעורבות קבוצתית.
לסיכום, ללמידה מבוססת מחשב עתיד מבטיח, ואל לכם כארגון לפחד או לחשוש לשלב אותה כחלק מאסטרטגיית הלמידה שלכם, אם במינון נמוך ואם במינון גבוה.

ש: האם תוכלו להסביר מהו EPSS ומה ההבדל בינו לבין שני סוגי ההדרכה האחרים: CBT  ו -WBT?

ת: על מנת להגדיר מהו EPSS נסקור בקצרה את ההבדלים בין שני המושגים CBT ו-WBT ומתוך הגדרת שני אלו נוכל להציג טוב יותר את ה-EPSS:

Computer Based Training -מושג זה קיים בשימוש כבר מעל לעשור, ומיועד לתאר הדרכה שנעשית באמצעות המחשב. כיום משמש המושג להדרכת תכנים המועברים באופן מקומי על מחשב מתוך תקליטור או מהרשת הפנים ארגונית (LAN). לעיתים משתמשים במושג זה באופן כללי, רק על מנת לסווג הדרכה כממוחשבת ולאחר מכן לסווגה כ-CBT או כ-WBT.
Web Based Training - מושג הנפוץ בשלוש-ארבע השנים האחרונות, ומתייחס להדרכה הנעשית באמצעות מחשב, ומועברת מהרשת הפנים ארגונית (LAN) או באמצעות רשת האינטרנט. כפי שניתן להבחין, ההבדל בין ה-WBT ל-CBT הוא אסתטי לחלוטין. על כן, אין להתפלא על כך שלעתים מדברים על CBT ומתייחסים למעשה ללמידה דרך האינטרנט (WBT).
EPSS - Electronic Performance Support System - ברוב המקרים, המושג EPSS מתייחס להדרכה בזמן-אמת, כלומר למידה אד הוק של "פיסת" הידע הנדרשת, בדיוק כאשר הלומד נדרש לה לצורך ביצוע פעולה מסוימת (בד"כ פעולה פיזית).
רוב פתרונות ה-EPSS כלולים באופן בלתי נפרד במוצרים עליהם הם נכתבו, ולא כיחידות הדרכה CBT או WBT, שהן יחידות הדרכה חיצוניות. כך, כאשר לומד נדרש לעזרה על פעולה (או נושא) מוגדרים, אותם עליו לבצע באופן מיידי, הוא מקבל יחידת הדרכה בדיוק על פעולה זו, או על פעולות דומות. דוגמה מצוינת ליישום של EPSS הוא "'אטב" של מיקרוסופט, הצץ על המסך עם ביצוע של פעולה מסוימת על גבי היישום, ומציע סדרה של נושאי הדרכה קצרים, על מנת לסייע למשתמש במידה ואין הוא מכיר את אופן ביצועה הנכון של הפעולה.
ארגונים רבים יוצרים EPSS על-ידי פיתוח יחידת WBT או CBT, ובשלב השני - חלוקתם לפיסות הדרכה קטנות, וקישורם אל תוך המוצר (במידה ואפשר) תוך יצירת הזדמנות להפעיל את פיסות ההדרכה באופן אוטומטי, כאשר המשתמש מבצע פעולות מסוימות או סדר מסוים של פעולות.

ש: מהו "פריט/עצם לימוד" ומהי "יחידת לימוד" (packaging)? מהם יחסי הגומלין או הקשרים ביניהם? כיצד שיטת ה- MetaData- מידע על, מתקשרת לנושא זה?
 

ת: ההבדל בין שני המושגים הוא סמנטי לחלוטין. נהוג לעשות שימוש במונח "עצם לימוד" בהקשר למתודולוגית ה-e-Learning, בעוד שבמונח "יחידת לימוד" מקובל להשתמש במתודולוגיה המסורתית יותר. כדי לענות על השאלה נאפיין תחילה את יחידת הלימוד.
יחידת לימוד ניתנת להגדרה כישות שבה מתבצעת פעילות לימודית כלשהי, התחומה בזמן ביצוע ובמקום, מאורגנת באמצעות תהליך, שיטה ומטרות.

תפקידה במרחב הלמידה - להשיג מטרה או מטרות לימודיות, כך שהזמן או המרחב שבה ישות זו מתקיימת אינם קבועים, ומשתנים מפעילות לימודית אחת לאחרת. מכאן, שגודלה של ישות זו תלויה בפרמטרים כגון: המטרות הלימודיות, מיקומה בתהליך ההכשרה, עזרי ההדרכה וכדומה. כך ניתן להגדיר יחידת לימוד כקטע מתוך מצגת, פרק מתוך ספר הדרכה, מסלול הכשרה של טכנאים, תרגיל אימון צבאי ואף קורס שלם. וגם כך ההגדרה מורכבת, שהרי כל אחת מהצורות הנ"ל, למרות שהיא מוגדרת אולי כיחידת לימוד אחת, היא עשויה להיות מורכבת מרצף הגיוני של מספר יחידות לימוד שונות, קטנות יותר; הכל תלוי ב"משקל" הנקבע ליחידת הלימוד על-ידי יוצרה. באופן שאינו משתמע לשתי פנים, פעילות למידה הנעשית במסגרתה של הכשרה אינה יעילה,  והיא אף בלתי אפשרית, ללא חלוקת חומר הלימוד ליחידות לימוד עצמאיות, המאורגנות לרצף נכון והגיוני.
במידה רבה, לו היינו צריכים להגדיר תחילה את המושג "עצם לימוד", היינו משתמשים באותה פילוסופיה שבה השתמשו על מנת להגדיר את המושג יחידת לימוד. מלבד העטיפה הטכנולוגית משהו, המתקשרת למונח "יחידת לימוד" בניהול תכני למידה, אין הבדל עקרוני בין שני המושגים. במתודולוגית ה-e-Learning מוגדר "עצם הלימוד" כפיסות הדרכה (Chunks), אשר חיבורן לפיסות אחרות יכול ליצור פעילות הכשרה כלשהי (לדוגמה: קורס), ממש כשם שפיסות לגו של ילדים יוצרות סוגים שונים של מבנים. כל פיסת הדרכה (Chunk) כזו צריכה להיות מתוכננות מלכתחילה באופן כזה, שתהווה לבנה הממוקמת על פי ההקשר התוכני, לצורך יצירת פעילות הכשרה חדשה. המינוח ישות במקרה זה מקבלת משמעות חזקה עוד יותר. כל פיסה מעין זו "מתויגת" אל תוך בסיס נתונים, תוך הזנת פרמטרים מזהים לגביה. בתהליך בנייה של הכשרה חדשה, מאחזר מפתח ההדרכה את פיסות המידע הרצויות לו, מארגנן בהתאם לרצונו ויוצר את מסגרת ההכשרה הרצויה. באופן זה ניתן לנהל באופן יעיל,מהיר וחסכוני את מערך הלמידה כך שעדכון "פריט לימוד" מסוים מעדכן אוטומטית את כל מסגרות ההכשרה השונות שבהן הוא מהווה מרכיב (שיטה הידועה בשם מידע על - Meta-Data).

ש: במה טכנולוגיית עצמי הלימוד והתקנים הבין-לאומיים הקיימים בתחום, משפרים את מערכות הלמידה מרחוק? האם זה מתבטא בהוזלת עלויות של ספקי מערכות הלמידה השונות?

ת: כאשר שוק הלמידה מרחוק יתאזן כולו, ויעמוד בתקנים הבין-לאומיים של שימוש במודלים של עצמי לימוד במערכות הלמידה מרחוק, ספקי הטכנולוגיה השונים למערכות ה- e-learning, ימצאו את הפתרונות להעביר את מסרי הלמידה והתכנים השונים (שחוברו ע"י המנחים) עד רמת הפרט והתאמת המסרים לרמתו ומאפייניו האישיים. בכך, מנחה הקורס, למשל, יוכל למקד את הפרט בתכנים בהם הוא יותר חלש ולא "יבזבז" את זמנו על תכנים שאותם הוא ממילא יודע.

בנוסף, השימוש בעצמי הלימוד ובפיסות לימוד אשר יכולים לשמש מספר רב של קורסים מאפשרת תכנים יותר מעמקים לכל קורס בנפרד וגישה מהירה אליהם לעיתים, בזמן-אמת.

בהיבט המסחרי – לקוחות יוכלו לגשת למאגר ידע עצום של תכנים אשר הוזן למערכת ע"י מפרסמים שונים, דבר שיהפוך את השוק ליותר תחרותי וייתן להם יותר אופציות לבחירה.

ש: מהם היתרונות של WBT?

ת:

1. הטכנולוגיה עליה מושתתות יחידות WBT אינה מגבילה את הפעלת היחידה בסביבות שונות. כיוון שהיחידה פועלת בסביבת אינטרנט, היא ניתנת להפעלה בסביבת WINDOWS, UNIX, LINOX על-גבי PC רגיל או MAC.
2. הגישה אל יחידת ה -WBT מהירה ונוחה - כל אחד שיש לו דפדפן וגישה לאינטראנט הפנים ארגוני או לאינטרנט יכול לגשת אל היחידה מתי שהוא רוצה ולהפעילה בהקלקת עכבר.
3. גמישות, נגישות ונוחות - משתמשים יכולים לגשת אל היחידה בזמן ומקום הנוחים להם. הם יכולים לבצע את הלימוד בהתאם לקצב שהם בוחרים ולבחור בדיוק מה הם צריכים ללמוד, וכמה זמן הם רוצים להקדיש לכך.
4. עלות - תועלת - אחד היתרונות הבולטים של יחידות WBT הוא בחסכון הכספי הרב שהם יוצרים לארגון. כיוון שהגישה אל יחידת ה WBT יכולה להיעשות מכל מקום, אין הוצאות נסיעה, מלון, השכרת חדרים והוצאות הכרוכות בריכוז מדריכים במרכז הדרכה. בנוסף ידוע כי הזמן הדרוש לצורך לימוד נושא כלשהו קצר ב 50% בממוצע בלמידה הנעשית בעזרת המחשב מאשר בלמידה מסורתית ( מדריך, כיתה ולומדים ).
5. עלויות עדכון והפצה זניחות - אחת הבעיות הגדולות עימן צריכות להתמודד חברות רב-לאומיות, כאלה הפזורות במספר נקודות בעולם, היא עלויות הכרוכות בהפצה של יחידות CBT בתצורת CD-ROM. עלות הפצת יחידה אחת לכ 1000 עובדים יכול להגיע עד ל 10000$ (קחו בחשבון את עלות התקליטור, זמן הצריבה, ניהול המלאי וההפצה, אריזה, משלוח וכדומה ). הבעיה אף חמורה יותר בסביבות עתירות טכנולוגיה, (כדוגמת היי-טק), שם עדכונים בנושא מסוים עשוי אף להיעשות אחת לחודשיים. במקרה כזה הבעיה אינה העלויות כמו ניהול ההפצה והגרסאות השונות. ביחידות WBT אין עלויות הפצה, כמובן, (כיוון שהמידע נגיש לכולם דרך האינטראנט הפנים ארגוני או האינטרנט), והעדכון יכול להיעשות ממחשב המפתח בזמן אמת, בלי שהמשתמש אפילו הרגיש בכך.

ש: בחודשים האחרונים אני שומע יותר ויותר את המושג LCMS? האם הכוונה למערכת LMS משופרת?

ת: המושג LCMS הוא מה שאנחנו אוהבים לקרוא Buzzword חדש, ופירושו Learning Content Management System - מערכת לניהול תכני למידה. אכן, גם רבים אחרים מבלבלים בין המונח החדש משהו - LCMS, לבין המונח הוותיק יותר-LMS (Learning Management  System). בפועל, שני המושגים מתייחסים לשתי מערכות שונות, העונות על צרכים שונים לחלוטין.
כדי להסביר את ההבדל בין שתי המערכות, מצאנו לנכון לעשות סדר, ולפרט את "תחומי האחריות" של כל אחת מהמערכות בתהליך מחשוב הלמידה:
LMS - היא למעשה סביבה ממוחשבת, אשר נותנת מענה לכל הפעילויות המנהליות הקשורות בתהליך הלמידה או ההדרכה. כל מערכת LMS טיפוסית, מנהלת בסיס נתונים ומערכת הרשאות של לומדים ופרופילים, מאפשרת קטלוג של קורסים, מרכזת ומעבדת את תוצאות הלמידה ומספקת דוחות לדרג המנהל את ההדרכה. כיום ניתן למצוא מערכות LMS המספקות כלים ליצירת יחידות לימוד (מחוללים), ניהול כיתות, ניהול ידע ברמות שונות, ניהול פערי ידע והסמכות, פרופיל אישי של ידע לשולחן העבודה של העובד הבודד, ניהול חניכה, כלי שיתוף (צ'אטים ודומיהם), קהיליות למידה ועוד.
LCMS - סביבה ממוחשבת שבה מפתחי תוכן יכולים ליצור, לאחסן ולשדר תוכן, מתוך מאגר נתונים המכיל את תכני הלימוד. התכנים המשולבים במערכת, מבוססים לרוב על תפיסת ה- Learning Object, שבה כל עצם ידע "מקוטלג" לתוך בסיס נתונים על פי פרמטרים מזהים (כגון: נושא, מחבר, מילות מפתח וכדומה), תכונה המאפשרת יצירת רצף למידה חדש, לדוגמה קורס, על-ידי משיכת מספר עצמי הידע קיימים מבסיס הנתונים ויצירת ישות למידה חדשה. ניהול מאגר התכנים במערכות ה-LCMS מבוסס בד"כ על צורת סידור של התוכן באופן שיאפשר איתור עצם הידע ושליפתו ממאגר הידע בצורה נוחה ומהירה.
כעת, משהגדרנו את שתי המערכות בנפרד, ניתן בהחלט להצביע על כך ששילוב שתי המערכות יוצר פתרון מלא לניהול מערך ההדרכה של ארגון: בעוד שמערכת ה-LMS מספקת את הסביבה שבה מתבצעת ומנוהלת הלמידה, מערכת ה-LCMS מספקת את התכנים הנדרשים לביצוע הלמידה, ומעבירה את תוצאות הלמידה והמעקב על הלומד אל מערכת ה-LMS. על כן, יותר ויותר חברות e-Learning משלבות את ה-LMS וה-LCMS בפתרון התוכנה שהן מציעות למרות שניתן לרכוש את המערכות גם בנפרד.

ש: בעד ונגד שימוש בסרטי ההדרכה על רקע השימוש ההולך וגובר ב-WBT או, במילים אחרות, האם לא כדאי לעשות שימוש בתקציב המיועד לפיתוח סרטי הדרכה, לפיתוח יחידות נקודות שכדאי לשים עליהן דגש כאשר מפיקים סרטי הדרכה?

ת: רבים מזהים את מאפייני ההדרכה של העשור הקרוב והבאים אחריו בשילוב שבין שתי המתודולוגיות.

כמעט ואין תחליף לשימוש בסרט הדרכה בנוי היטב. בסקר שנערך בארה"ב בשנת 2001 עולה כי 80% מהחברות והארגונים במגזרים הפרטיים והציבוריים עושים שימוש בסרטי הדרכה כחלק בלתי נפרד מפעילות ההדרכה שלהן. ממחקרים שנעשו בתחום ההדרכה הארגונית, עולה כי מפתחי הדרכה משלבים סרטי הדרכה בשיעורים מונחי מדריך, בנושאים ותחומים בהם יש צורך בהמחשות, בהעברת מסרים (כחלק מעירור עניין), טיפול במיומנויות רכות (ניהול, פסיכולוגיה וכדומה), בשלב הסיכום, או כאשר יש צורך בהצגת מציאות כלשהי שאינה ניתנת לתיאור בשיטות חלופיות.
בנקודה זו חשוב להבהיר, כי הניסיון לסווג סרט הדרכה כ-e-Learning או כמתודולוגיה מסורתית אינו רלוונטי כלל ועיקר. ההתייחסות אל סרט הדרכה צריכה להיות כאל עזר הדרכה, הניתן לשילוב כחלק ממערך הדרכה מסורתית או ממוחשב, שכן סרט הדרכה ניתן להעברה גם דרך ה-WEB.
בין סוגי הסרטים שתכליתם העברת ידע, ניתן להבחין בארבעה סוגים: תיעוד, הדרכה, הסברה ולימוד. ההבדלים, קיימים בעיקר במטרות שהם אמורים להשיג, בסגנון (צילום ועריכה) ובמשך הסרטים.
בפיתוח והפקת סרט הדרכה יש לתת את הדעת על הנקודות הבאות: