עד עתה דנו בתהליך של טעינת קבל.
בתהליך של פריקת קבל קורה תהליך דומה. המעגל הוא ללא מקור מתח, והקבל נפרק דרך הנגד. יש לשים לב שהנגד והקבל מחוברים במקביל, ולכן הפרש הפוטנציאלים עליהם שווה.
כעת נסביר את תהליך הפריקה:ברגע הראשון המתח על שניהם הוא E.
הקבל מתחיל להתפרק דרך הנגד והמתח עליו יורד. לכן, גם המתח על הנגד יורד (מחוברים במקביל) ובעקבותיו גם הזרם עליו מתחיל לרדת.
נראה את המתח על הקבל כפונקציה של הזמן:
גם כאן הזמן לפריקת המתח לחלוטין, באופן תיאורטי, הוא אינסופי. הזמן שעובר עד שבקבל נשאר 63% מהמטען שלו, שווה בדיוק לקבוע בזמן של הטעינה τ = RC.
קבוע הזמן שדנו בו עד עתה מתייחס למעגל פשוט שבו נגד אחד וקבל אחד. כאשר המעגל החשמלי מסובך יותר, החישוב נעשה מסובך יותר אף הוא ולא כאן המקום להרחיב על כך.
בתהליך הטעינה והפריקה של הקבל גרמנו לחילופי אנרגיה. עם סגירת המעגל החשמלי הועברה אנרגיה, האגורה במקור המתח, אל הקבל ונאגרה בו בצורת שדה חשמלי.
כאשר מנתקים את מקור המתח ותהליך הפריקה מתרחש, עוברת אנרגיה זו אל הנגד והתפזרה בו כחום.
החומרים הדיאלקטרים הם מבודדים בעלי התנגדות מאוד גבוהה. למרות זאת, אפילו שהתנגדות החומר מאוד גבוהה, יש לו מוליכות מאוד קטנה, ולכן יש לקחת בחשבון את הזרם הקטן הזורם בתוך הקבל. זרם זה הוא מאוד נמוך ונקרא זרם זליגה. כמובן שזרם זה גורם להפסדים במעגל החשמלי, הנקראים הפסדי זליגה, אך נוהגים להזניח את ההפסדים האלו בחישובים רגילים.
כעת נעבור לדון במה שקורה במעגלים מורכבים לאחר זמן ממושך מאוד, כלומר, כאשר ניתן כבר להניח שהקבל טעון או מפורק לחלוטין
גולשים מקוונים: 2