סימני מסחר באינטרנט:

המידע במחשבי הרשת מאורגן במבנה של "אתרים" והשיטוט  ב – World Wide Web מחייב זיהויים של האתרים. הזיהוי הטכנולוגי של אתרים עושה שימוש בכתובות מספריות הקרויות IP. לכל אתר מוקצה מספר IP ייחודי, כלומר, לכל אתר כתובת ייחודית עולמית. שמות מילוליים משמשים תחליף לכתובות מספריות, באמצעות מנגנון ה – DNS (Domain Names System). מנגנון זה מאפשר החלפה של מספרי ה – IP בשמות מילוליים. מנגנון ה – DNS מיישם הצבעה של שמות מילוליים על מספרי IP . השמות המילוליים האלה קרויים Domain Names או "שמות מתחם" בעברית. את השמות המילוליים קל יותר לזכור, להעתיק, לשמור וכיו"ב. שמות מתחם מוכרים וקלים לזיכרון מהווים נכס חשוב בעולם האינטרנט.

השימוש בשמות וסימני מסחר של גופים בעלי מוניטין ובעלי סימני מסחר מפורסמים ורישומם ככתובות באינטרנט, בולט למדי. יחד עם זאת, יש המשתמשים בשמות וסימני מסחר שאינם שייכים להם ומנצלים זאת לשם מכירת הכתובת לחברה בעלת השם או הסימן המסחרי, או לשם קידום העסקים של המשתמש, באמצעות המוניטין של החברה בעלת השם או הסימן המסחרי. את נושא רישום שמות המתחם בישראל מסדירה עמותת איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC – Internet Society of Israel). שאלת חוקיות פעולותיה וסמכויותיה של ISOC עלתה בבג"ץ, בעתירה שהוגשה ע"י אברהם נויהאוזר (בג"ץ 7611/97 נויהאוזר אברהם נ' עמ' האינטרנט הישראלי ואח'). העתירה הוגשה לאחר שהעמותה פסלה מסיבות שונות מספר שמות מתחם שהגיש העותר לאישורה. העותר טען כי אין בסמכותה של ISOC להגביל את רישום שמות המתחם. טענות נוספות שהעלה היה כי הכללים שקבעה ISOC אינם סבירים וכי נעשה שימוש לא הוגן בכללים. טענתו העיקרית הייתה כי אין להגביל את מספר שמות המתחם שברשותו של אדם. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמה ובג"ץ הבהיר כי עמותת איגוד האינטרנט הישראלי אינה גוף ציבורי, אלא עמותה ציבורית שאינה למטרות רווח, ולכן בג"ץ אינו מוסמך לדון בעתירה.

ברחבי העולם, בכל מדינה ומדינה קיימים ארגונים כמו ISOC האחראיים על רישום שמות המתחם עם הסיומת המקומית, לפי המדינה בה נעשה הרישום. ארגונים אלה, מקבלים את הקצאת הכתובות מה – ICANN – The Internet Corporation for Assigned Names and Numbers. ארגון זה מנסה להסדיר כללים כלל עולמיים בכל הקשור לרישום שמות מתחם, ובפרט הארגון מנסה להתגבר על הבעייתיות הכרוכה ברישום שמות מתחם שהם סימנים מסחריים. עם זאת, לכללים אלו אין, בשלב זה, תוקף מחייב וכל מדינה אחראית על הסדרת כללים אלו ואכיפתם.

בארץ פורסם ביום 8.6.03, ע"י משרד המשפטים, תזכיר חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (פרוטוקול מדריד), התשס"ג - 2003. החוק המוצע בא להסדיר את ההליך לרישום סימני מסחר (באופן כללי) באמצעות שימוש מערכת הרישום הבינלאומית בהתאם לפרוטוקול מדריד והתקנות לפיו.

ר' הצעת החוק לתיקון פקודת סימני מסחר (פרוטוקול מדריד) התשס"ג – 2003