הנחיה 4: להבהיר את השימוש בשפה טבעית

כאשר ישנו טקסט בשפה זרה או טקסט מקוצר, השתמשו בסימונים שיסייעו לפיענוחו ולהיגויו

כאשר מפתחי התוכן מסמנים כראוי את המעברים לשפות טבעיות שונות, זה מאפשר למכשירים כגון סינתסייזרים של דיבור ומכשירי ברייל לעבור אוטומטית לשפה החדשה. בצורה זו, האתר יהיה נגיש יותר לאנשים הדוברים מספר שפות. על מפתחי התוכן לציין את השפה הטבעית העיקרית באתר (ע"י סימון או ע"י כותרות ה- HTTP). כמו כן, עליהם לספק פירושים לקיצורים ולראשי תיבות.

בנוסף לסיוע לטכנולוגיות המסייעות, סימון השפות הטבעיות מאפשר למנועי חיפוש לחפש מילים בשפות ספציפיות. סימון השפות הטבעיות מקל גם על אנשים עם קשיי למידה, קשיים קוגניטיביים וחרשים.

במידה ולא יסומנו מעברי שפה, קיצורים וראשי תיבות, לא ניתן יהיה להבינם כאשר יוקראו ע"י מכונה או ייכתבו בברייל.

 נקודות בדיקה

4.1 הצהירו בבירור על שינויים בשפה הטבעית של הטקסט במסמך ושל טקסט אלטרנטיבי (כתוביות למיניהן). [עדיפות 1]

לדוגמא ב- HTML השתמשו בתכונת ה- "lang". ב- XML השתמשו ב- "xml:lang".

 

 טכניקות לנקודת בדיקה 4.1:

 

2.1 זיהוי שינויים בשפה

 

4.2 פרשו מהי משמעותם של ראשי תיבות וקיצורים בפעם הראשונה שהם מופיעים במסמך. [עדיפות 3]

לדוגמא ב- HTML השתמשו בתכונת ה- "title" של אלמנטי ה-  ABBR וה- ACRONYM. אם מספקים פירוש גם בגוף המסמך, זה עוזר לשימושיות שלו.

 

 טכניקות לנקודת בדיקה 4.2:

 

3.2 ראשי תיבות וקיצורים

 

4.3 הצהירו על השפה הטבעית העיקרית של המסמך. [עדיפות 3]

לדוגמא, ב- HTML השתמשו בתכונת ה- "lang", וב- XML ב- "xml:lang". מפעילי השרתים אמורים לדאוג לכך שהשרתים ינצלו את מכניזמי העברת התוכן של ה- HTTP ([RFC2068], סעיף 14.13) כך שהלקוחות יוכלו לשלוף באופן אוטומטי מסמכים בשפה מסויימת.

 

 טכניקות לנקודת בדיקה 4.3:

 

2.2 זיהוי שפת המסמך

 מקורות

abbreviated and foregin - הנחיה 4 מתוך W3C 1.0