התפתחות הלמידה מרחוק בעולם      

בימינו, רשתות תקשוב מקיפות את הגלובוס ומקשרות בין אנשים שונים ברחבי העולם. בזמן שהעולם הולך וקטן, עקב התפתחותה המהירה של הטכנולוגיה, אשר מאפשרת שיתוף מידע בין קהיליות שונות ברחבי העולם בעלויות סבירות יחסית, תופס תחום הלמידה מרחוק תאוצה. כיום ניתן לחזות, כי המידע המיוצר יגדל חזקתית בכל שנה ושנה.

מאחר ופוליטיקה וכלכלה מיוחסות באופן ישיר לגישה ו/או זמינות למידע, אקדמאים רבים פתחו מודלים המכונים "האוניברסיטה הגלובלית" או "אולם ההרצאות הגלובלי" המהווים מקורות מידע המאפשרים למדינות בעלות עוצמות פוליטיות ו/או כלכליות נמוכות יותר מאחרות, לגשת למידע מחקרי או לימודי מתקדם ולצמצם את הפער מול המדינות המפותחות יותר.

מאז שנות ה-50, אוכלוסיית כדור הארץ הוכפלה וגדלה ל-5 מיליארד איש כשרובה שואפת לדעת לפחות קרוא וכתוב ואף יותר מכך, לרכוש חינוך והשכלה גבוהה, ובכך ליצור לעצמה הזדמנויות רבות יותר. רוב האוכלוסייה המתפתחת ממוקמת באסיה שם קיימות בעיות קיומיות קשות של עוני, חוסר חינוך ומחלות. ברוב המדינות הללו, למידה מרחוק מציעה פתרונות בהם ה"מידע" המצוי בעולם המפותח יגיע גם למקומות הנידחים הללו, כמו אסיה. מדינות כמו סין, פקיסטן והודו אימצו את השיטה האמורה בהקשר האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה, ויצרו שיטות לימוד מודרניות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. בצורה זו הן יכלו לספק הדרכה זולה להשכלה ולהכשרת עובדים. יש לציין כי מדינות אלו, לאחר 12 שנים של השקעה, ביחד עם טורקיה שגם-כן אימצה את מודל האוניברסיטה הפתוחה, נכון לשנת 1993, הובילו כמיליון סטודנטים לחינוך והכשרה באמצעות הלמידה מרחוק. נכון להיום זוהי התכנית השישית בגדלה בעולם, בתחום הלמידה מרחוק.

כאמור, בגלל ההתפתחות הכלכלית הגלובלית, הן המדינות המתועשות והן המדינות המתפתחות היו בעלות אינטרס לפיתוח תחום הלמידה מרחוק. בתחילת שנות ה-80 במאה העשרים, סטודנטים ממדינות פחות מפותחות זכו לרכוש השכלה ברמה גבוהה הודות לאמצעים הטכנולוגים של הלמידה מרחוק. במקרים רבים, אין ביכולתם של אנשי המקצוע המקומיים לערוך תכנית לימודים המתאימה לשפתם או רמתם של התושבים המקומיים. לכן, באמצעות כלי הלמידה מרחוק, ניתן לעשות שימוש בתכניות דומות הקיימות במדינות אחרות, בתרגום השפה ותוספות מסוימות המתאימות לכל מדינה ואופייה.

אך אליה וקוץ בה, כאשר מייבאים חומרי למידה מרחוק, לא תמיד מובטח כי הפרויקט יצליח. קיימות דוגמאות רבות לתוכניות שיובאו למדינות אפריקה ממדינות כמו ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה ועוד, אך לעולם לא נעשה בהם שימוש יצרני, מאחר ותכניות אלו לא תאמו את התרבות האפריקנית המקומית. אין ספק, כי עיצובם ובנייתם של חומרי ההדרכה מהווים אלמנטים קריטיים ביעילות של כל תכנית בתחום הלמידה מרחוק. השאלה, מי בונה את התכנית ולמי הוא בונה אותה, הנה סוגיה מרכזית לכל דיון (תכנית) בתחומי הכלכלה, פוליטיקה ותרבות, ומהווה בעיתיות מסוימת בפני מעצבי תכניות הלמידה מרחוק.

בעבר, נעשו מאמצים רבים ושונים על-מנת לזהות יסודות תיאורטיים ועקרונות משותפים להגדרת תכניות בתחום הלמידה מרחוק אך כפי שנאמר עד כה המלאכה איננה פשוטה והדרך למציאת הפתרון עדיין כרוכה במחקרים רבים בתחום.