מארז דיסק מורכב ממספר תקליטים מגנטיים בעלי מרכז משותף המסתובבים כיחידה אחת. ניתן לחלק את המארז למספר רמות:
תקליטים (דיסקות, Disks ).
משטחים
(פלטות, Plates ): בכל תקליט יש שני משטחים (שני צידי התקליט) עליהם נרשמים הנתונים. זאת פרט למשטח העליון של התקליט העליון ולמשטח התחתוןשל התקליט התחתון
– שם בדרך כלל לא מאחסנים נתונים, כי משטחים אלו הם המשטחים החיצוניים של מארז הדיסק, ולכן הם חשופים יותר לפגיעה פיסית וללכלוך.מסילות (מסלולים (Tracks ,: הנתונים נרשמים בתקליט במסילות.
מספר המסילות בתקליט הוא קבוע, ולכל התקליטים במארז יש מספר זהה של מסילות. עד לאחרונה כל מסילות המשטח היו בעלות אותה קיבולת (צפיפות הרישום במסילות הפנימיות גדולה מבמסילות החיצוניות). הסיבה לכך היא טיפול נוח בדיסק הן ע"י התוכנה (קיים קושי בטיפול במסילות בעלות קיבולת שונה) והן ע"י החומרה (נוח כשהצפיפות ליחידת זמן היא אחידה). כיום נפוצים דיסקים עם מסילות בעלות קיבולת שונה (צפיפות הרישום קבועה, לכן גדלה קיבולת הדיסק).
לצורך מיעון נתונים בתקליט (התייחסות לאזורים בתקליט לפי מען), יש לכל מסילה נקודת התחלה, המאפשרת למספר את הקטעים לאורך המסילה. נקודת ההתחלה מזוהה ע"י מנגנון הגישה של התקליט, ומאפשרת לכונן לוודא את הזזת הראש קורא/כותב למסילה המבוקשת.