טיפול בקבצים 
ההערות המובאות כאן הן טכניות בעיקרן. אם אתה רק מתכוון להשתמש בתוכן באינטרנט, ולא לייצר תוכן, אתה יכול לדלג על הקטע הזה. לעומת זאת, אם אתה עומד לייצר דפי אינטרנט, בין אם תחת שרת שלך, ובין אם תחת שרת אחר, יש כמה היבטים טכניים של טיפול והעברת קבצים שחשוב שתדע.
מטלות טיפול בקבצים
"מטלות האחזקה" של הטיפול בקבצים יכולות להתחלק לקטגוריות הבאות:
1. אירכוב קבצים (File Archiving) - איגוד של קבצים וספריות תחת קובץ אחד לצורך אחסון או תנועה.
2. כיווץ קבצים (File Compression) - המרת קובץ לפורמט יעיל יותר מההיבט של גודל הקובץ, על מנת לחסוך מקום אחסון. לסוגי קבצי מלל מסוימים המרה כזו יכולה להקטין את גודל הקובץ עד פי 10 או יותר. כיווץ לא יהיה יעיל כל כך בקבצים בינאריים (קבצי Gif), שכבר נחשבים לפורמט יעיל מאוד.
3. קידוד קבצים (File Encoding) - תרגום קבצים בינאריים לצורה מקודדת, ע"י שימוש בתווי ASCII בלבד. הקובץ המקודד יכול עכשיו להישלח ע"י יישומים כמו דואר אלקטרוני, שבדרך כלל לא תומכים בשליחה של קבצים בינאריים.
4. העלאת קבצים והורדתם מהשרת (File Uploads and Downloads) - אם אתה מפתח את דפי האינטרנט שלך על מחשב פרטי, ולא על השרת שיאחסן את האתר שלך, תזדקק לשיטות שיאפשרו עדכון והעברת קבצים מהמחשב שלך אל השרת.
הפרטים של כל התהליכים שהוזכרו תלויים במצב המחשב שלך ובמצב השרת.לפיכך, אנו ממליצים בחום על התייעצות עם מומחה המכיר את השרת עליו אתה עובד לגבי דרכי העברת הקבצים מהמחשב שלך לשרת ולהפך. בכל מקרה, אנו נביא כאן כמה מושגים כלליים שיעזרו לך להתמודד יותר טוב עם הבעיות האלו.
אירכוב קבצים (File Archiving) וכיווץ 
במחשבי מקינטוש אירכוב וכיווץ מתבצעים, בדרך כלל, ע"י השותפה תוכנת Stuffit Lite והחופשה תוכנת Stuffit Expander . לקבצים שמקבלים אחרי הכיווץ יש סיומת sit. בדרך כלל. יש גם תוכנה מסחרית בשם Stuffit Deluxe , שהיא כלי חשוב בשל היכולות שלו לתרגם בין אלגוריתמי כיווץ ואירכוב מגוונים שמשמשים מחשבים מסוגים שונים (לאו דווקא מקינטוש) .
במערכות Unix כלי מקובל לאירכוב נקרא tar , וכיווץ קבצים מתבצע בדרך כלל ע"י תוכנית בשם compress או gzip . סיומות הקבצים הן tar. או Z. ו gz. בהתאמה.
על מנת לשחזר את הקבצים לצורתם המקורית (Dearchiving או Decompressing) , נשתמש ב tar לDearchiving או gunzip ל Decompressing (מתאים ל compress ו gzip כאחד).
פעולה נפוצה מאוד תחת Unix היא אירכוב קבוצה של קבצים ע"י tar ואז כיווץ הארכיב. הסיומת של קובץ כזה תורכב מסיומת של שני התהליכים לפי הסדר, כך שהקובץ הסופי במקרה שלנו יראה, למשל, כך: file.tar.gz .כמובן שכדי להחזיר את הקבצים למצבם המקורי נצטרך לבצע את הפעולות המתאימות בסדר הפוך.
כלי הכיווץ והארכוב של Unix מתאימים גם למקינטוש וגם ל PC כך שכלים אלו עדיפים למקרה שהעבודה מתבצעת על מערכות אלו במקביל.
הכלי הנפוץ ביותר לארכוב/כיווץ במערכות PC הוא , כמובן, Pkzip שמייצר קבצים עם סיומת zip . כדי לשחזר קבצים אלו נשתמש בפקודה pkunzip .
קידוד
קידוד ה ASCII הנפוץ ביותר על מחשבי המקינטוש הוא BinHex 4.0 והקבצים שמקודדים בעזרתו מסתיימים ב: hqx., מערכת הקידוד המקבילה תחת Unix נקראת uuencode BinHex 4.0 שיוצרת את הסיומת hqx. גם כן. תוכניות המקינטוש Stuffit ו Stuffit Expander יכולות גם כן לקודד ולפענח קבצים מסוג hqx., בעוד התוכנית Stuffit Deluxe יכולה לטפל גם בקבצי uuencode .
כדי להעביר קבצי מקינטוש ברשת, מקובל להשתמש ב Stuffit לאירכוב ולקודד באמצעות BinHex 4.0 לאחר מכן. הקובץ המתקבל הוא בעל סיומת sit.hqx.
אם הדפדפן שלך מוגדר כראוי, כל פעולות הקידוד והפענוח צריכות להתבצע אוטומטית במקרה שמורידים קובץ עם סיומת sit.hqx. בעזרת הדפדפן.
העלאת קבצים והורדתם מהשרת(File Uploads and Downloads)
השיטה הפופולרית ביותר להעלאה והורדה של קבצים משרת היא פרוטוקול ה FTP . צריך לשים לב שקבצים בינאריים וקבצי ASCII מועברים בפורמט המתאים. קבצי תמונות, קול, סרטים וקבצי ריצה כמו קבצי class בג'אווה, הם בדרך כלל קבצים בינאריים, והם יהרסו אם תנסה להעביר אותם בצורת ASCII . מצד שני, קבצי מלל (טקסט) שמועברים בצורת ASCII יכולים לאבד מידע לגבי סופי שורות אם יש בעיית תאימות בין הפלטפורמות שמבצעות את ההעברה ביניהן. במקרה כזה, המחשב יוכל לקרוא את הקובץ אך מבנה השורות שלו ישובש.
אם אתה מתלבט לגבי סוגו של קובץ מסוים, נסה לפתוח אותו באמצעות עורך טקסט פשוט (Notepad ) . אם אתה רואה תווים לא ברורים, סביר להניח שמדובר בקובץ בינארי.
חשוב לציין את חשיבות הרווחים וסוג האותיות באנגלית (אותיות גדולות וקטנות) כמו שהזכרנו כאן.
לבסוף, אם מבנה האתר שלך מורכב תצטרך להכיר עצי מערכת (directory trees) ואיך לנווט בהם במחשב שלך ועל השרת.(ראה את הפרק על כתובות יחסיות).
קישורים להורדה
לימוד UNIX
גולשים מקוונים: 3