ב- UNIX קיימים שני פורמטים של קבצים: קבצי טקסט וקבצים בינאריים (binary files).

כל קובץ שאינו קובץ טקסט ב- UNIX יהיה קובץ בינארי, וככזה הוא יכול להכיל את כל סוגי המידע ולא רק טקסט.

חבילות תוכנה שונות משתמשות בקבצים בינאריים על מנת לשמור בהם מידע, כגון:

מסד נתונים, קבצי גרפיקה, תוכניות הרצה, קבצים שנוצרו ע"י מעבד תמלילים, ועוד.

על מנת לזהות את הקבצים השונים ובאיזו תוכנה הם נוצרו, קיים עבור כל קובץ שם וסיומת (כמון ב- DOS), כאשר חבילות תוכנה שונות נותנות לקבצים שנוצרו באמצעותן סיומות ייחודיות להן.

שם קובץ יכול להכיל עד 255 תווים, אולם סיומת של קובץ תכיל עד שלוש תווים.

חשוב לציין כי חשיבות הסיומות ב- UNIX קטנה בהרבה מחשיבותן ב- DOS, כך למשל קובצי טקסט ב- UNIX  יכולים להיות עם סיומת .txt   או ללא סיומת כלל (או אף סיומת אחרת לפי רצון המשתמש).

 במתן שם לקובץ יש לזכור:

להימנע משימוש בתווים הבאים במתן שם לקובץ:     ;  *   '   ^   ?  (  )  [  ]   {  }   &  '

להימנע משימוש בתווים:  -  .  +  כתו ראשון בשם קובץ.

להלן טבלה עם סיומות נפוצות של קבצים: