זוהי אופן הצגת הצבעים במדפסות דיו. שמה הוא ראשי תיבות של הצבעים cyan (טורקיז), magenta (ארגמן), yellow (צהוב) ו – black (שחור). והיא מייצגת את כמות הנדרשת עבור כל צבע המופיע בכתם דיו. לשם הדפסת צבע משולחן העבודה האישי של המחשב יש צורך לערבב צבעי בסיס אלו לשם הצגת טווח הצבעים המופיעים ביצירה הסופית, משמע, יש להפחית צבעים כדי לקבל צבע לבן (או את צבע הדף).

אחד מחסרונותיה של שיטה זו, הוא שאין היא מכסה את כל טווח הצבעים שקיימים ב – RGB, כך שאם ממירים קובץ  RGB, לא אפשרי להמיר כראוי צבעים מסויימים (במיוחד את הצבעים הבהירים).  CMYK היא הדרך היחידה להדפיס, אז כאשר יוצרים יצירה לשם הדפסה, יש צורך להכיל את כל צבעי עבודת האומנות והתמונות ב- CMYK או שבעיות בלתי צפויות יופיעו. דבר זה יכול לגרום לעיכוב בגלל זמן מערכת נוסף. לשם מזעור התוצר המלאכותי של ההמרה, ישנם תוכנות רבות המכילות התוכן פונקציות "אזהרה" המציגות פיקסלים עם הצבעים מחוץ לטווח של CMYK.