7800
הממשיך של ה-5200, ה-7800 ProSystem, מצליח אפילו פחות מקודמו. כל צוות החומרה והתוכנה באטארי מושם מאחורי הפרויקט, שבמקור נקרא 3600, בסוף 1983, אחרי שמחקרים מעמיקים נעשים בניסיון לגלות בדיוק איזה מאפיינים שחקנים מחפשים במכונה ביתית. General Computer Corporation, הממוקמת בקיימברידג', גם מעורבת בפרויקט. היא מפתחת את חומרת הגרפיקה בעלת ה-256 צבעים המתקדמת עבור המערכת, כמו גם ערכת המרה למחשב.
כל המערכת, אשר גם מתואמת לחלוטין עם ה-2600, מוכנה לשחרור ב-1984. אבל, הקנייה של אטארי ע"י ג'ק טרמיאל (Jack Tramiel) חוזה כשלון עבור מערכת הדור הבא הזו כאשר הפוקוס של החברה נע לכיוון שוק המחשבים הביתיים תחת הנהגתו של ראש קומודור לשעבר.
למרות שהשם של אטארי מתחיל לאבד ממשמעותו, יש בו עדיין מספיק כוח להכניס פחד בליבותיהם של מנהלי נינטנדו. ב-1985, בעודם נהנים מההצלחה ביפן של יחידת משחקי הוידאו שלהם Famicom, החברה מנסה לגשש אצל אטארי את האפשרות שהם יפיצו את הפמיקום באמריקה הצפונית.
במה שצריך להיות אחד מהאסונות המנהליים הגדולים ביותר בהיסטוריית משחקי הוידאו, אטארי דוחה את ההצעה, ושמה את כל עתידה על ה-7800 למרות שהמכונה מתקדמת לכיוון אובסוליטיות במחסני החברה. שחרורה הסופי מגיע ב-1986. עם המכונה מגיעה הקלטת Pole Position 2, ויש רק 3 כותרי משחק אחרים האפשריים לציבור הרחב: Asteroids Deluxe, Joust וגב' פק-מן. ה-7800 נעלמת ללא להשאיר עקבות בשוק משחקי הוידאו שעכשיו נשלט ע"י נינטנדו וסגה.
גולשים מקוונים: 1