דוגמא: HÆ ={P|L(P)= Æ} לא ניתנת להכרעה.
טענה: HÆ לא ניתנת לקבלה.
הוכחה: } קיים W שעבורו P(W) עוצרת HÆ={P| Hany =`
נבנה תוכנית ACCEPT_Hany(X) שמקבלת את Hany כלומר בהינתן P, ACCEPT_Hany(P) עוצרת אם"ם PÎHany
ACCEPT_Hany(P)
}
CHOOSE W NON-DETRMINISTICALLY
P(W)
RETURN()
{
אם PÎHany אז קיים חישוב של ACCEPT_Hany(Wo) שעוצר החישוב שמוצא W=Wo. לעומת זאת אם PÏHanyאז כל חישוב של ACCEPT_Hany(P) לא עוצר. כלומר השפה של ACCEPT_Hany היא בדיוק Hany כלומר Hany ניתנת לקבלה Ü HÆ לא ניתנת לקבלה
מ.ש.ל.
דוגמא: {ב- L(P) יש מילים באורך זוגי בלבדHeven ={P|
טענה: Heven לא ניתנת לקבלה .
הוכחה: Heven לא ניתנת להכרעה, נראה כי `Heven ניתנת לקבלה. נבנה תוכנית ACCEPT_`Heven שמקבלת את `Heven. {ב L(P) קיים X באורך אי זוגי `Heven= { P |
ACCEPT_`Heven(P)
}
GUESS X SUCH THAT |X| ODD
P(X)
RETURN
אם PÎ`Heven אז קיים Xo כך ש P(Xo) עוצרת Xo באורך אי זוגי Ü קיים חישוב של ACCEPT_`Heven(P) שעוצר – החישוב שמוצא X=Xo לעומת זאת אם PÏ`Heven אז לכל X באורך אי זוגי P(X) לא עוצרת ולכן לא קיים חישוב של ACCEPT_`Heven(P) שעוצר.
Ü ACCEPT_`Heven מקבלת את `Heven Ü Heven לא ניתנת לקבלה
מ.ש.ל.
יש שפות שלא הם ולא המשלים שלהן ניתנות לקבלה, בניגוד לשפות שראינו עד עכשיו שהם לא ניתנות לקבלה אבל השפה המשלימה ניתנת לקבלה.
דוגמא: B={(P1,P2)| L(P1) Í L(P2)}
טענה: B לא ניתנת לקבלה.
הוכחה: נניח ש- B ניתנת לקבלה נראה כי HÆ ניתנת לקבלה. כלומר בשלילה נניח כי קיימת ACCEPT_B שמקבלת את B נבנה HÆ ACCEPT_ שמקבלת את HÆ.
HÆ(P) ACCEPT_ עוצרת אם"ם Î HÆ P.
נתון ACCEPT_B(P1,P2) עוצרת אם"ם L(P1) Í L(P2)
f(P)
}
P1=P
P2=NO_STOP(X)
WHILE(1)
}
RETURN(P1,P2)
{
HÆ(P) ACCEPT_
}
(P1,P2)=f(P)
ACCEPT_B(P1,P2)
RETURN
{
ACCEPT_B(P1,P2)
}
.
.
.
{
אז אם Î HÆ P אזי L(P) Í L(NO_STOP) Ü (P,NO_STOP)ÎB Ü ACCEPT_B(P, NO_STOP) תעצור Ü HÆ(P) ACCEPT_ תעצור.
אם Ï HÆ P אז L(P) Ë L(NO_STOP) Ü (P,NO_STOP)ÏB Ü ACCEPT_B(P, NO_STOP) לא תעצור Ü HÆ(P) ACCEPT_ עוצרת אם"ם Î HÆ P
מ.ש.ל.
HÆ(P) ACCEPT_ מקבלת את HÆ בסתירה Ü ACCEPT_B לא קיימת. מ.ש.ל.