קצת היסטוריה

במחשבים הראשונים מבנה הזיכרון היה שונה לחלוטין ממבנה הזיכרון כיום. הסיבה לכך היא שכאשר ניבנו המחשבים הראשונים עוד לא היו טרנזיסטורים.
לכן, הזיכרון הורכב בעצם מאוסף של נורות (שפופרות ריק) כך שנורה דלוקה יצגה את הערך 1, ונורה כבויה יצגה את הערך 0. כמובן שיש הבדל משמעותי מבחינת הגודל בין נורה לטרנזיסטור ולכן כמויות הזיכרון אליהם אנו רגילים כיום היו בבחינת חלום באותה תקופה.

בשנת 1952 הומצא במעבדות MIT זיכרון מסוג חדש - זיכרון ליבה (Core Memory). זיכרון ליבה הוא מטריצה של טבעות הניתנות למגנוט. כל טבעת ניתן היה למגנט בשני כיוונים וכך כל טבעת ייצגה סיבית. זיכרון הליבה היה פריצת דרך משום שהוא תפס פחות נפח באופן משמעותי מהנורות.

כאינדיקציה לכמות הדברים שהשתנו בשני העשורים האחרונים, קחו בחשבון את הדבר הבא: בשנת 1981, בהתייחסות לזיכרון המחשב, אמר ביל גייטס ש: "640K (בקושי חצי מגה) זיכרון צריך להספיק לכל אחד".