לפני כ- 10 שנים לפטוף היה מאוד יקר והיה נחשב כ"צעצוע" של אנשים מאוד עשרים. אלו היו מחשבים גדולים, עם סוללות שיכלו להחזיק מעמד רק כשעה, איכות מסכים הייתה מגעילה. את הלפטופים קנו רק למתרות עבודה או ללימודים. באותם זמנים אף אחד לא חשב שאפשר לקחת מחשב לחופשה, ליהנות ממנו.
מאז המצאת המחשב תמיד הייתה מגמת שיפור בתחומים הבאים: במסגרת שאיפות אלו פיתחו סוג "חדש" של מחשב- מחשב נייד(לפטוף).
אירועים חשובים בהיסטוריית לפטופים:
Osbone1
שנת 1981 נולד Osbone1- הלפטוף הראשון, בעל משקל של 24 פונט (10,8 ק"ג). קשה לקרוא לו "לפטוף". המודל הזה היה מלובב בגלל עלות נמוכה יחסית (1795$). גרסה זו בעלת שני כונני דיסקים של 5 ינצ' (12.5 ס"מ) ומסך גם כן בעל 5 נצ' .
Ampere WS-1
שנת 1985 יצא Ampere WS-1- ה-APL (A Programming Language) הראשון. מיוצר ע"י חברת Nippon-Shingo. בעל מעבד 68000 עם 8 מגהרץ. משקלו 4 ק"ג. מחשב זה נחשב ע"י רבים ללפטןף הראשון. אז הוא גם הרשים את כולם עם העיצוב המיוחד וחדשני שלו. עם מכסה סגור הוא די מזכיר לפטוף של ימינו.
Toshiba T1000
שנת 1985 פיתחהToshiba מודל T1000- לפטוף, גם כן הינו מעומד לתואר של הלפטוף הראשון.
שנת 1987-Toshiba מייצרת לפטוף הראשון עם מעבד 386- 5100T.
שנת 1990-Toshiba מייצרת לפטוף בעל מסך צבעוני- מודל C5200T.
שנת 1991-Toshiba T3200SXC – לפטוף ראשון שהובא לייצור לצריכה המונית בעל מסך צבעוני עם מטריצה (TFT) פעילה.
שנת 1994-Toshiba T4900CT – לפטוף ראשון בעל מעבד Intel Pentium.“Butterfly” ThinkPad 710C
שנת 1994- IBM ThinkPad701C – מחשב מוכר "אודות" למקלדת המתקפלת שלו- פרפר(“Butterfly”).
שנת 1995-Toshiba Satellite Pro 400 CDT – הלפטוף הראשון בעל מסך Liquid Crystal Display (LCD) עם יכולת להקרין 16 מיליון צבעים.
שנת 1995-Toshiba T2150– הלפטוף הראשון בעל כונן CD.
שנת 1996- IBM ThinkPad 560- לפטוף הראשון כמו שאנו מכירים אותו היום - עובי כ- 3 ס"מ, משקל קצת פחות מ-2 ק"ג.
שנת 1999- IBM ThinkPad 240- לפטוף מזערי ראשון.
מאז מחשבים ניידים מתפתחים במקביל למחשבי PC נייחים.
סוגי לפטוף כללי
אין תבנית אוניברסאלית שתתאים לדרישות של כל המשתמשים במחשבים ניידים. יש משתמשים כאלה שהמרכיב החשוב בשבילם זה קלות, ניידות. גישה מהירה למידע (לא רק בHD אלה גם בCD) הוא המרכיב החשוב אצל אחרים. יש גם כאלה שקונים לפטוף כתחליף ל-PC, ובתמורה מוותרים על ניידות וקלות.
גודל זו תכונה משמעותית מאוד בלפטף. ניתן לחלק לפטופים לארבעה סוגים:
1. אוניברסאליים (כוללניים- הכול בתוך אחד)
2. לעסקים
3. ניידים
4. סופר ניידים.
סוגים כוללניים לרוב מהוות "קופסאות לא קטנות" ומשקלם כ-4, 3 ק"ג. בד"כ הם בעלי שלושה התקנים מידעיים- HD, CD, Floppy. בזמן האחרון הפסיקו לייצר לפטופים עם קונן דיסקטים- אחד הסיבות לכך להוריד משקלו של המכשיר, כתחליף בא חיבור USB. מפתחים מקריבים בגודל ומשך עבודת סוללות אל"מ ליצור מחשב שווה ל- PC. בסוגי מחשבים ניידים אוניברסאליים ברוב המקרים משתמשים בדיסקים קשיחים מהירים, נפרדים, מאיצי 3D, גודל מחשב מאפשר לשלב בו מסך של 15 נצ' (1600x1200). אלמנט לעלות יצרנות ולהוריד במחיר- לא משתמשים במעבדים "ניידים" בעלי צריחת חשמל ופליטת חום נמוכים, אלה במעבדים רגילים. דבר מאפשר ליצור מודלים חזקים, אך תופעת לוואי היא הקטנת זמן פעילות סוללה (פחות משעה). כמעט בלתי אפשרי להשתמש ב"סוג" ניידים זה ללא שקע בקרבת מקום, שימוש בניידים מ"סוג כוללני" טוב אלמנט לחסוך בצורך לקנות מספר מחשבים (לבית, לעבודה,..). בלתי אפשרי להשתמש במחשב מסוג זה בדרכים, אך קל מאוד לארוז אותו לתיק להגיע למקום כלשהו (עם שקע) ולעבוד שם.
במחשבים ניידים מסוג ל"עסקים" מתמנים בטיחות אריכות חיים ותאימות מרביים. מחשבים אלו לא חזקים במיוחד, אך יש בהם מספר רב של חיבורים, וכל חלקים מתחברים. לא תמצאו בניידים ל"עסקים" מרכבים סופר חדשים ייחודיים כדוגמת, מערכות אקוסטיות. מצד שני הם ניתנים לפחות בעיות, מאשר ניידים אחרים. נייד ל"עסקים" הוא טוב לחברות גדולות שמעדיפות להשקיע כמה אלפי דולרים נוספים בקניית נייד אלמנט שבסבירות גבוהה לא להתעסק בתחזוקתו עד תום שירותו. נייד ל"עסקים" אופטימאלי לעבודות משרדיות בנסיעות, ז"א שלא יכול להחליף PC במאת האחוזים, לדוגמה משחקי תלת מימד לא ירוצו בו טוב. גודלם ומחירם למעשה קטן ממחשבים "כוללניים".
מחשבים ניידים מסוג "ניידים" ו"סופר ניידים" הם פסגת הלפטופים. בגרסאות אלו נעשה הכול אלמנט להקטין גודל ומשקל של המכשיר, ולאריך חיי סוללה. לכן בלפטופים הללו ישנו רק HD. התקנים כגון CD, DVD הם התקנים נפרדים (מחוץ לגוף של המחשב) עם יכולת התחברות. ברור שעצם ההתקנים הללו לא מקטינים משקל וגודל מלאים של המחשב, אך יותר נוח להשתמש בנסיעות במחשב כזה ללא התקנים (בזמן שלא מבצעים פעולה ,אשר מצריך אותם).
לוח אם- בסיס של כל מחשב. במחשבי PC ישנם חיבורים להרחבת – כרטיס קול, מסך, רשת, ועוד. לעומת זאת בתוך לפטוף כמעט ואין מקום פנוי, לכן צריכים למקם את הכול בתוך לוח האם. שדרוג ניידים הינו בעייתי. ישנם גרסאות ניידים ששדרוג עבורם אפשרי, אך הוא יהיה חלקי. אולי אפשר להוסיף קצת זיכרון, להחליף HD, מעבד לחזק יותר. במקרים יוצאי דופן אפשר להחליף כרטיס מסך. וזהו. אם יש צורך ב"אקזוטיקה"- ניתן להתחבר לUSB,FireWire Bluetooth,IrDA, PCMCIA .
(USB (Universal Serial Bus- ממשק נפוץ בעזרתו אפשר לחבר כל מיני מכשרים למחשב- למשל, עכבר. כיום בשימוש גרסאות: 1.1- מעביר מידע במהירות של 1 MB בשנייה, 2.0 אמור להיות מהיר יותר פי 40 .
FireWire (IEEE 1394)- המיועד לשיתוף מידע בין מחשב למכשירים אלקטרוניים אחרים. מהירות חילוף מידע בתנאי שטח- 16MB לשנייה.
IrDA - פרוטוקול תקשורת אינפרה אדום. מהירות נמוכה יחסית (נמוכה פי 2.5 יחסית ל- 1.1USB). נוח בשימוש- מספיק לקרב מכשיר אחד עם אינפרה אדום לאחר- כך ניתן להחליף במידע ללא חוטים.
PCMCIA (Personal Computer Memory Card International Association)- ממשק שאפשר להיתקל בו כמעט בכול מחשב. שימושי לחיבור כרטיסי זיכרון חלופיים, מודם, CD,DVD-ROM, CD-ROM ועוד.
Bluetooth – טכנולוגיה של תקשורת אל חוטית, מזקירה את IRDA, אך יותר משוכללת ממנה: מכשרים שמחוברים בצורה זו יכולים להימצאות במרחק של עד 100 מטר, לא בהכרח צריכים להיות בטווח ראיה. מהירות העברת מידע 40-70 KB בשנייה.