תקשורת אינפרה-אדומה מיועדת עבור קישוריות בין מחשבים וההתקנים שלהם תוך שימוש בממשק אל חוטי, העובד בטווח אינפרה אדום. עיקרון העבודה די פשוט - דיודה (מישר זרם), הפועל בטווח אינפרה אדום, מקרין רצף של אותות, אותם קולטת דיודה המתאימה (במכשיר אחר) וממירה אותות אלו לאותות חשמל. היתרונות של השיטה הם מחיר וצריכת חשמל נמוכים, חוסר קרינה מזיקה. המגבלה היחידה בתקשורת אינפרה-אדומה היא ששני המכשירים בניהם רוצים להעביר מידע צרכים להמצאות בקרבה ללא שום חפצים שמפרידים בניהם.

סטנדרט ראשון של IrDA (Infrared Data Association) הופיע ב1994. סטנדרט זה מבוסס על טכנולוגיית SIR (Serial InfraRed Technology), אשר מבוססת על פורט רציף סטנדרטי. בשנת 1995 IrDA הוציא שני ואריאציות של סטנדרט קיים, שניקראו FIR (Fast IR). מהירויות העברת מידע במקרה זה יכולות להגיע ל1.152 או 4 MB בשנייה. אך כל מערכת המבוססת על סטנדרט זה צריכה לספק 115.2 KB בשנייה לכיוון הפוך.