לפי ההגדרה מסכים בעלי צפיפות גבוהה הם אלו אם 106 או יותר נקודות לאינצ' (dpi), תלוי ברזולוציה וגודל המסך. צפיפות פיקסלים במדפסת זה לא אותו דבר כמו במסך. צריך להכפיל את הרזולוציה של הLCD בערך ב3.5, על מנת להשוות אותו לרזולוציה של דף מודפס. לדוגמא, צפיפות של 200 dpi במסכי LCD שקולה ל692 dpi של מדפסת. עד סוף שנת 2000, היו זמינים 51 סוגי פאנלים של מסכי LCD או של מחשבי לוח עם צפיפות גבוהה וכיום אפילו ישנם יותר סוגים. מחשבי Tablet PC מיוצרים עם מסכים של 122 dpi מינימום, והמספר הזה צפוי לעלות עד 192 ובעתיד אף ליותר. מסכים עם צפיפות גבוהה צפויים להיות דומיננטיים בשוק לקראת שנת 2005.
התפתחות מסכי LCD בולטת בעיקר דרך הכרות עם מחשבי כיס, ספרים אלקטרוניים, לפטופים וכמובן מחשבי Tablet PC. בניגוד למסכי CRT, במסכי LCD עבור כול פיקסל לוגי קיים פיקסל פיסי. פיקסל פיסי נימצא על פני מסך פיסי ופיקסל לוגי הוא על אזור המסך הנראה. לדוגמא, אם שטח המסך הוא 480x640 על מסך LCD של 768x1024 השטח המוקרן יופיע על שטח קטן יותר של המסך.
מדפסות אלקטרוניות עובדות על החל מ300 עד ל1200 פיקסלים לכל אינצ', אך מסכים לא זקוקים לרזולוציה כזאת גבוהה, כי הם יכולים להיות מתקני גוון אפור. לדוגמא, מדפסת צבעונית לעולם לא מדפיסה יותר משני צבעים באותו פיקסל. מסך צפיפות עם גבוהה של 200 dpi בעל צבעוניות מלאה (אדום, ירוק, כחול, או RGB) שקול למדפסת של 692 dpi. למעשה, רזולוצית מסכי LCD גבוהה פי 3.5, כי היא משתמשת בתת פיקסלים של RGB, כאשר לבן הינו אשליה אופטית. זה, בשילוב עם צפיפות גבוהה של פיקסלים מחליק את הקווים כך שקריאות הטקסט מתקרבת לאיכות של זו של נייר.
מספר בעיות מצויות של אפליקציות הרצות על מכשרים עם dpi גבוהה:
איקונים ותמונות ממוחשבות לא מוגדלות או ממוקמות כהלכה אף אל פי שטקסט, תיבות דו-שיח
וכפתורים מותאמים היטב לפי הרקע שלהם. איקונים ותמונות מותאמות לפי ממדי פיקסלים,
והם מתכווצים עם רזולוציה גבוהה.
חלק מלוחות-בקרה המותאמות אישית לא מוגדלות כהלכה. לפי אותו רעיון כמו שהדוגמא
הקודמת, בה טקסט גדול יחסית לרקע, בזמן שגודל אלמנטים אחרים קרוב לוודאי קבועים בקוד.
גולשים מקוונים: 1