כיום רוב תשתית הטלפוניה והכבלים מבוססת על סיבים אופטיים. כבל זה יכול להעביר נתונים במהירות של עשרות אלפי מיליוני סיביות לשניה.

אופן השידור בסיב אופטי הוא חד-כיווני בכל כבל, לכן בכל עמדה יהיו שני כבלים, אחד לשידור ואחד לקליטה.

המידע המשודר לסיב האופטי הינו אות אופטי המועבר מצד אחד לאחר דרך סיב הזכוכית בעזרת יחידות LED בכבלים הפחות איכותיים או קרן לייזר ILD בכבלים היותר איכותיים. ככל שעובי הסיב דק יותר, כך רוחב הפס האפשרי גדול יותר, משום שקרן האור המועברת מרוכזת יותר ויש פחות השתקפויות.

העברת המידע בסיב האופטי דומה לקוד המורס, המורכב מנקודות וקווים, זאת משום שאור הלייזר נכבה ונדלק בדיוק כמו הנקישות במורס. כך הופעת הבזק אור יכול תייצג בבינארית 1, ואי הופעת הבזק אור תייצג בבינארית 0.

יתרונות הסיב האופטי

       חסינות מוחלטת בפני הפרעות ורעשים - הסיב האופטי חסין בפני הפרעות

          אלקטרו מגנטיות EMI, אינו מושפע משדות חשמליים ובנוסף אינו מקרין החוצה, לכן

          הסיב האופטי חסין מגניבת מידע וגם אינו משפיע לרעה על ציוד חשמלי הנמצא

          בסביבה. מאחר והוא אינו מתכתי, הוא אינו נפגע ממכות ברק, לא קולט רעשים ואין

          הופעת גיצים (כמו בכבלי הנחושת).

       ניחות נמוך - בעל יתרון לתקשורת במרחקים ארוכים. סיב אופטי יכול לשאת מידע

          למרחק של כ- 100 ק"מ.

       קצב תעבורה גבוה - קצב העברת הנתונים עם סיב אופטי גבוה יותר מזוג שזור (

twisted pair          ) וכבל קואקסלי (coax cable) ונע בין 100Mbps ל- 2Gbps.

חסרונות הסיב האופטי

       עלות גבוהה - מחירו של הסיב האופטי גבוה יותר מזוג שזור (twisted pair) וכבל

          קואקסלי (coax cable). בנוסף דרושים בכל עמדה שני כבלים היות וכיוון השידור

          הוא חד-כיווני. גורם נוסף הוא מחירו של הציוד הנלווה יקר גם הוא ביחס לאחרים.

       התקנה מסובכת - למרות שגם כיום קיים ציוד המאפשר חיבור קל יחסית בהשוואה

          לעבר, אך ההתקנה עדיין מורכבת ורגישה יותר בהשוואה לזוג שזור (twisted

pair          ) וכבל קואקסלי (coax cable).