ארגון ה- ANSI (American National Standards Institute) הכריז על שיטת ה- DMT לקידוד הקו כסטנרד ב- ADSL ותקן זה אומץ באופן בינלאומי על-ידי הארגונים ETSI (European Telecommunications Standards Institude) ו- ITU (International Telecommunications Union). ה- DMT עוצב כדי להתגבר על עיוות הקו וכדי להתמודד היטב עם הפרעות ורעשים טיפוסיים הקיימים בסביבת קווי הנחושת. 

הערוץ מתחלק לתתי ערוצים, כאשר כל תת ערוץ הינו 4.3125KHz ומאופנן עצמאית בשיטת קידוד QAM באמצעות תדר נפרד. בתקשורת היורדת (downstream) יש שימוש ב- 256 הערוצים, ובתקשורת העולה (upstream) יש שימוש ב- 32 ערוצים בלבד.

הערוץ מתחלק לתחום תדרים שבין 20KHz – 1.1MHz, כאשר התדר הנמוך של 20KHz משרת את הדיבור על הקו, וכאשר השאיפה להעברת המידע על קווי הנחושת הוא לתדר הגבוה של 1.1Mhz.

ההפרעות על הקו קובעות באופן דינאמי את מספר הסיביות לתדר ואת מספר התדרים שלא יהיו בשימוש. לדוגמא, נניח וקיימות הפרעות בטווח תדרים מסוים, אז הערוצים בטווח זה לא יהיו זמינים והמידע יחולק לערוצים אחרים. זהו למעשה היתרון הגדול של שיטה זו משום שבזמן הפרעות על הקו המידע מנווט לערוצים חלופיים, ואינו "נתקע" על הערוצים הלא זמינים.

שיטת קידוד זו היא פיתוח של שיטת הקידוד FDM, כאשר ההבדל בין השתיים הוא חסינות ה-DMT להפרעות סביבתיות ורעשים על הקו. כמו כן ה- DMT משתמש באלגוריתם FFT (Fast Fourier Transform) לביצוע אפנון וגילוי.