גלישה במסגרת הגליל:
נשאיר מספר מסילות ריקות בכל גליל. נמלא בכל פעם ntc* 2/3~ מסילות, ה-1/3~ הנותר משמש כשטח גלישה. משרשרים כמו קודם, רק שהפעם לגושי גלישה במסילות הריקות.
יתרון: חוסכים הזזת זרוע (עלות s) כי נשארים באותו גליל.
חסרונות: בזבוז שטח - לעתים מקבלים פיזור לא אחיד של הרשומות בגלילים, ולכן מסילות נותרות ריקות ברוב הגלילים. אולם, כשגליל אחד מתמלא, השיטה "נשברת".
*ntc - number of tracks per cylinder (מס' מסילות בגליל).
גלישה במסגרת הדיסק:
שטח גלישה נפרד המשותף לכל הקובץ. שטח הגלישה יכול להכיל גם כמה גלילים.
הרשומות הנוספות גולשות לשטח זה, בעזרת מצביעים.
יתרון: השיטה גמישה, ואינה תלויה בהתפלגות הגעת הרשומות הנוספות.
חסרון: יש צורך בהזזת הזרוע (עלות s) לפחות פעם אחת. אבל כאן השיטה לא "תשבר" באמצע, כמו בשיטות הקודמות, אלא אם כן כל שטח הגלישה התמלא, שזו כבר בעיית הקצאה ראשונית לא מספקת.
גלישה גם במסגרת הגליל וגם במסגרת הדיסק:
נקצה שטחים הן לגלישה במסגרת הגליל (חסכון בעלות s) והן לגלישה במסגרת הדיסק (כדי שהשיטה לא "תשבר"). מתחילים עם גלישה במסגרת הגליל ורק כשהוא מתמלא, רק לגבי הגליל הזה, נאלצים לשלם מחיר של גלישה לשטח גלישה בנפרד. התוצאה - נהנים מכל העולמות!