פרוטוקול פתיחת שיחה ( SIP ) הוא פרוטוקול בקרת שכבת יישום איתות פשוט  עבור יישומי VoIP המשתמשים בסגנון הכיוון השני.

SIP הוא פרוטוקול בסיס שרת לקוח מילולי והוא מספק את מנגנון הפרוטוקול הנחוץ לכך שמערכת משתמש הקצה ושרתים ברי-כוח יכולים לספק שירותים שונים:

1. העברת שיחה בכמה מצבים: אין תשובה, תפוס, ללא תנאים, תפעול כתובת (כמו 700, 800, 900 – סוגי שיחות).
2. זיהוי מספר מתקשר ומקבל.
3. ניידות אישית.
4. אימות מתקשר ומקבל.
5. הזמנות לשיחות ועידה רב-שידוריות.
6. הפצת שיחה אוטומטית בסיסית (ACD).

כתובות SIP (URL) יכולות להיות קבועות בדפי רשת ואי לכך יכולות להיכלל כחלק מיישומים רבי-עוצמה (לדוגמא: לחץ כדי לדבר).

SIP, בהשתמשו במבנה פרוטוקול פשוט, מספק לשוק ביצוע מהיר, גמישות, סילום ותמיכה רבת שירותים.

SIP מספק מנגנון אמינות משלו. SIP יוצר, מתאים ומסיים שיחות בין משתתף אחד או יותר. שיחות אלו כוללות ועידות מולטימדיה באינטרנט, שיחות טלפון באינטרנט והפצת מולטימדיה. חברים בשיחה יכולים לתקשר באמצעות רב-שידור או באמצעות רשת של קשרים חד-שידורים, או שילוב של שניהם. הזמנות SIP משמשות ליצור תיאורי שיחה נושאת שיחות, אשר מאפשרים למשתתפים להסכים על סט של סוגי מדיה. זה תומך בניידות המשתמש ע"י הרשאה וכיוון מחדש של בקשות למיקום הנוכחי של המשתמש. משתמשים יכולים לרשום את מיקומם הנוכחי. SIP אינו קשור לאף פרוטוקול בקרת ועידה מסויים. הוא מעוצב להיות עצמאי של פרוטוקול העברת השכבה התחתונה ויכול להיות מוארך עם יכולות נוספות.

SIP תומך באופן ברור במיפוי שמות ובשירותי כיוון שני, המאפשרים ליישום של ISDN ושירותי מנוי טלפון של Intelligent Network. אמצעים אלו מאפשרים גם ניידות אישית שמבוססת על השימוש בזהות אישית מיוחדת.

SIP תומך בחמישה היבטים של ביסוס וסיום תקשורות מולטימדיה:

מיקום משתמש

יכולות משתמש

זמינות משתמש

ארגון שיחה

ניהול שיחה

SIP יכול גם ליזום שיחות רבי-משתתפים באמצעות יחידת בקרת רב-נקודה (MCU) או חיבור הדדי רשת מלאה במקום רב-שידורי. מעברי טלפון באינטרנט שמתחברים למשתתפים ברשת טלפונים מועברים בציבור (PSTN) יכולים גם להשתמש ב- SIP לארגן שיחות ביניהם.

SIP מעוצב כחלק מנתוני מולטימדיית ה- IETF הכוללת וארכיטקטורת הבקרה הכוללת היום פרוטוקולים כמו RSVP, RTP RTSP, SAP ו- SDP. לעומת זאת, הפונקציוניזם והביצוע של ה- SIP אינם תלויים באף אחד מהפרוטוקולים האלו.

SIP יכול גם לשמש בצרוף עם ארגון שיחה אחרת ופרוטוקולי איתות. במצב כזה, מערכת סיום משתמשת בהחלפות SIP לקבוע את פרוטוקול וכתובת מערכת הסיום המתאימים מכתובת נתונה שהיא פרוטוקול-עצמאי. לדוגמא: SIP יכול לשמש לקבוע שתהיה גישה לצד באמצעות H.323 כדי למצוא את כתובת המשתמש והמעבר H.245 ואז להשתמש ב- H.225.0 כדי לבסס את השיחה.

פעולת SIP

SIP עובד כדלקמן:

מתקשרים ומקבלי-שיחה מזוהים ע"י כתובות SIP. כאשר שיחת SIP נעשית, מתקשר תחילה מאתר את השרת המתאים ואז שולח בקשת SIP. פעולת SIP הנפוצה ביותר היא ההזמנה. במקום להגיע ישירות ליעד המכוון, בקשת SIP יכולה להיות מכוונת מחדש או להפעיל שרשרת של בקשות SIP חדשות ע"י הרשאות. משתמשים יכולים לרשום את המיקום(ים) שלהם עם שרתי SIP.

הודעות SIP יכולות להיות משודרות מעל TCP או מעל UDP .

הודעות SIP מבוססות על טקסט ומשמשות את תו ה- ISO 10646 המכוון בצפני ה- UTF-8.

קווים חייבים להסתיים עם CRLF.

רבים מתחבירי ההודעה ושדות הכותרת דומים ל- HTTP. הודעות יכולות להיות הודעות בקשה או הודעות תגובה.

מבנה כותרת פרוטוקול

הפרוטוקול מחובר מקו התחלה, כותרת הודעה, קו ריק וגוף הודעה אופציונלי.

הודעות בקשה

הפורמט של כותרת מנת הבקשה מוצג בהדגמה הבאה:

שיטה

השיטה שיש להפעיל על המשאב. שיטות אפשריות הן: הזמנה, אישור, אפשרות, ביי, ביטול, רישום.

בקשת URI

URI SIP או מזהה משאב אחיד כללי, זה המשתמש או השירות עבורו בקשה זו ממוענת.

גרסת SIP

גרסת ה- SIP הנמצאת בשימוש; גרסה 2.0.

הודעת תגובה

הפורמט של כותרת הודעת התגובה מוצג בהדגמה הבאה:

גרסת SIP

גרסת ה- SIP הנמצאת בשימוש.

קוד סטטוס

קוד תוצאה שלם בן 3 ספרות של הניסיון להבין ולספק את הבקשה.

ביטוי סיבה

תיאור מילולי של קוד הסטטוס.