יתרונות ה- Frame Relay
מסגרת ה- Frame Relay מציעה אלטרנטיבה אטרקטיבית גם לקוים מסורים וגם לרשתות X.25 לרשתות LAN המחוברות לשערים ונתבים.
הצלחת פרוטוקול ה- Frame Relay מבוססת על שני המרכיבים הבאים:
1) מכיוון שמעגלים וירטואליים צורכים פס רחב רק כאשר הם מעבירים נתונים, רבים מהם יכולים להתקיים באופן סימולטני דרך קו שידור נתון.
בנוסף, כל התקן יכול להשתמש בנתח גדול יותר של הפס הרחב כפי שנחוץ לו, דבר הפועל
בהירויות הגבוהות ביותר.
2) המיהמנות המשופרת של קוי תקשורת והתחכום ההולך וגובר בטיפול בשגיאות בתחנות קצה מאפשר לפרוטוקול ה- Frame Relay להיפטר משגיאות במסגרות, דבר המחסל צריכת זמן בתהליך הטיפול בשגיאות.
שני מרכיבים אלו הופכים את ה- Frame Relay לאמצעי רצוי ומועדף להעברת נתונים.
כמו כן, הם גם מצריכים בידוק על מנת לקבוע שהמערכת עובדת באופן תקין ושנתונים לא הולכים לאיבוד.
מבנה ה- Frame Relay
תקנים עבור פרוטוקול ה- Frame Relay פותחו ע"י ANSI ו- CCITT במקביל.
למפרט ה- LMI הנפרד מאוגד באופן בסיסי במפרט ה- ANSI.
הדיון הבא על מבנה הפרוטוקול מכיל את הנקודות העיקריות של המפרטים הללו:
מבנה מסגרת ה- Frame Relay מבוססת על פרוטוקול LAPD. במבנה ה- Frame Relay , כותרת המסגרת משתנה קלות על מנת להכיל את מזהה חיבור קישור הנתונים (DLCI) וביטי צפיפות, במקום הכתובת הנורמלית ושדות הבקרה.
כותרת Frame Relay חדש שכזה הוא בן 2 בתים באורך ויש לו את התבנית הבאה:
מבנה כותרת Frame Relay
DLCI
שדה בן 10 ביטים המייצג את כתובת המסגרת ומגיבה ל- PVC.
C/R
מחליט האם המסגרת היא פקודה (Command) או תגובה (Response).
EA
שדה כתובת מורחב המסמל לכל היותר 2 בתים נוספים בכותרת ה- Frame Relay , דבר המרחיב את מספר הכתובות האפשרי.
FECN
הודעת צפיפות ברורה קדימה.
BECN
הודעת צפיפות ברורה אחורנית.
DE
היפטרות מבחירת כשרות.
מידע
שדה המידע יכול לכלול פרוטוקולים אחרים בתוכו, כמו X.25, IP, או מנת SDLC (SNA).
כאשר הרשת נהיית צפופה/דחוסה לנקודה בה היא לא יכולה לעבד שליחת נתונים חדשים, היא מתחילה להיפטר ממסגרות.
מסגרות מושלכות אלו משודרות מחדש, דבר היוצר יותר צפיפות. על מנת למנוע מצב זה, פותחו מספר מנגנונים לזהות התקני משתמש בהתחלת הצפיפות, כך שהטעינה המוצעת תפחת.
2 ביטים בכותרת ה- Frame Relay משמשות לסמל להתקן המשתמש שישנה צפיפות על הקו:
אלו הם ביט ה- FECN וביט ה- BECN.
ה- FECN משתנה ל- 1 כאשר מסגרת נשלחת downstream אל עבר מיקום היעד כאשר צפיפות מתהווה במהלך שידור הנתונים.
בדרך זו, כל צמתי ה- downstream והתקן המשתמש המסופח לומדים על צפיפות על הקו.
ה- BECN משתנה ל- 1 כאשר מסגרת נשלחת אחורנית אל עבר מקור שידור הנתונים במסלול שעליו מתהווה הצפיפות. במצב זה צומת המקור מודיעה שיש להאט את קצב התשדורת עד שהצפיפות יורדת.
בתים עם ביטי צפיפות שנקבעו בהתאם לערך DLCI
גיבוש ניהול שכבת הקישור (CLLM)
יכול להיות שלא תהיינה מסגרות הנעות אחורנית לצומת המקור, דבר שיוצר את הצפיפות.
במקרה זה, הרשת תרצה לשלוח את ההודעה שלה לצומת המקור הבעייתי. התקן, בכל מקרה, לא מאפשר לרשת לשלוח את המסגרות שלה עם ה- DLCI של המעגל הוירטואלי הרצוי.
על מנת למען את הבעיה הזו, מגדיר ANSI את ה- CLLM. עם CLLM, נשמר DLCI (מספר 1023) נפרד למשלוח הודעות בקרה בשכבת הקישור מהרשת להתקן המשתמש.
תקן ה- ANSI (T1.618) מגדיר את תבנית הודעת ה- CLLM. הוא מכיל קוד עבור סיבת הצפיפות ורשימת של כל ה- DLCI שצריכות להפחית את תשדורת הנתונים שלהן לצפיפות נמוכה.
מצב החיבור (LMI)
כל DLCI מגיב ל- PVC. הדבר נחוץ לעיתים על מנת לשדר מידע אודות החיבור הזה (כאשר המנשק עדיין פעיל): את ה- DLCI התקף למנשק והסטטוס של כל PVC.
מידע זה משודר באמצעות שימוש ב- DLCI 1023 או DLCI 0 שמורים, תלוי בתקן שבו השתמשו.
סטטוס של שידור לרבים יכול גם להישלח עם ה- LMI.
שידור לרבים מתבצע כאשר הנתב שולח מסגרת על DLCI שמור, הידוע כקבוצת שידור לרבים. הרשת יוצרת העתק של המסגרת ושולחת אותו לרשימת DLCI שהוגדרה מראש, באמצעות שידור לרבים של מסגרת יחידה למגוון יעדים.
היפטרות מבחירת כשרות (DE)
כאשר ישנה צפיפות על הקו, הרשת חייבת להחליט מאילו מסגרות להיפטר על מנת לשחרר את הקו.
היפטרות מבחירת כשרות מספקת לרשת את הסיגנל בכדי לקבוע מאילו מסגרות להיפטר. הרשת תיפטר מהמסגרות שלהן ערך DE של 1 לפני שתיפטר מהמסגרות האחרות.
ביט ה- DE יכולה להיקבע ע"י המשתמש על כמה מהמסגרות בעלות העדיפות הנמוכה. לחלופין, הרשת יכולה לקבוע את ביט ה- DE על מנת לציין לצמתים האחרים שהמסגרת שצריך להיפטר ממנה צריכה להיבחר תוך הפגנת יחס מועדף, אם נדרש.
גולשים מקוונים: 4