התקן מיועד בעיקר לטלפונים סלולריים, PDAs, מחשבים ניידים, Gadgets שונים ומשונים, וכל דבר אחר שצריך תקשורת אלחוטית לטווחים קצרים. מעצם אופיים של המכשירים שמהווים את המשתמשים העיקריים בתקן ה-Bluetooth, כגון טלפונים סלולריים, אוזניות, PDAs, וכו', התקן מתאפיין בחסכון רב במשאבי מערכת - כלומר חסכון באנרגיה. וכמובן, התקן מתוכנן להיות זול ליישום ככל האפשר.

Bluetooth אמנם מיועד למכשירים ניידים ועצמאיים, אבל הוא ניתן ליישום עוד במגוון רחב של מכשירים. יש להניח שהתקן יקלט בחום גם בעולם ה-PC, אם כי חלק הארי של השימוש בו יעשה במחשבים ניידים. אימוץ התקן על ידי יצרני המחשבים השולחניים יקל את החיים על הרבה משתמשים חובבי גאדג'טים התלויים במחשב. יישומים אפשריים כוללים סנכרון אלחוטי בין הפאלם פיילוט והמחשב השולחני או הנייד, או העברת מידע בין נגן מוזיקה דיגיטלי או מצלמה דיגיטלית ובין המחשב. הוצגו אפילו מספר אבות טיפוס של שעונים חכמים המשתמשים ב-Bluetooth.

ביולי 1999 שוחררה לציבור גרסה ראשונה של התקן. מטרת החברות שהיו מעורבות בתהליך הפיתוח הייתה פיתוח תקן פתוח לחלוטין שיאפשר לכל הרוצה להשתמש בו לעשות כן, ולא ליצור תקן שהוא רכוש חברה זו או אחרת. כיום צצות ערכות שבבים שמאפשרת יישום של טכנולוגיית ה-Bluetooth במוצרים קיימים בצורה זולה, קלה ויעילה. HP כבר הוציאה מדפסת  HP DeskJet 995C שנראית כמדפסת רגילה לכל דבר מלבד העובדה שהיא מכילה בתוכה התקן של Blue Tooth המאפשר לה לתקשר עם מחשבים בסביבתה ללא חיבור בכבלים.