הקדמה
באפשרם למשתמשי המחשב לכתוב/למחוק מידע על-גבי הדיסקים שלהם נגני התקליטורים והמדיות התומכות בשיטה זו מציינים פריצת דרך של ממש בתחום אחסון המידע האופטי. מדיית ה-CD-RW, שתקרא להלן בשם המדיה המשתכתבת, הינה במובן מסוים המדיה הרגילה הניתנת לצריבה חד פעמית בתוספת פונקציית השכתוב. תוך שימוש בטכנולוגיית שינויי פאזות (phase-change) מתאפשרות כתיבה ומחיקה רב פעמית על-גבי המדיה וכך נפתח אפיק חדש בתחום אחסון מדיה זמנית בהיקף גדול יחסית, מה גם שתוך שימוש בעובדה כי ניתן לכתוב ולמחוק מדיה זו מאות פעמים, (עד 1000 פעמים !) הפכנו את המדיה המשתכתבת לזולה יותר מהמדיה החד-פעמית.
קצת היסטוריה
בשנת 1982 היתה "סוני" מהחלוצות העיקריות בתחום פיתוח טכנולוגיית ה-cd, "סוני" פיתחה את הצורב (או בשם נפוץ אחר: CD-RW ) הראשון בשיתוף מספר מפעלי מדיות בעלי השפעה בתחום זה.
הצורב פותח כתגובה לדרישה ההולכת וגוברת מצד משתמשי ה- cd-rom למדיה בלתי תלויה, שניתן לשכתבה ולאחסן בה מידע. בין השותפים לפיתוח הצורב הושג הסכם שמפורט בספר שנקרא "הספר הכתום" (Orange Book ) חלק III הנפוץ בשם OB III ומגדיר את המדיה המשתכתבת הניתנת לשכתוב (שתצויין להלן בשם "משתכתבת") במאפיינים פיזיקאליים ובמונחים של יכולת קריאה/כתיבה כמו-כן מוגדר בספר אסטרטגיות הצריבה ומוסכמות באופן שמאפשר למפעלים המייצרים נגני דיסקים לייצר נגנים שיוכלו לקרוא את המדיה החדשה.
חשוב לציין כי כיום פורמט הצריבה, מגבלותיו וכלליו נפוץ ומקובל במגוון רחב של תעשיות שונות וזוכה להצלחה בינלאומית מרשימה (בניגוד למשל לפורמט ה-מיני דיסק שמיוצר בעיקר על-ידי "סוני").
שימושי המדיה החד פעמית והרב פעמית
בעוד שדיסקים לצריבה חד פעמית ניתנים לשימוש במקרים כמו ארכיבים,מוזיקה ומקומות נוספים בהם יש חשיבות למידע בלתי מחיק, המדיה המשתכתבת משמשת פחות או יותר כמו דיסקט floppy-disk) )ענק –אידיאלי לשימוש של אחסון מידע פרטי, יצירת גיבויים, הרחבת הדיסק הקשיח (hard disk) ועוד.
המדיה הצרובה ניתנת כיום לקריאה של מעל מאה מליון cd-roms ונגני דיסקים לסוגיהם השונים. מדיית הצריבה הרב-פעמית לעומת זאת תוכל להקרא רק ע"י אותם נגני-דיסקים המותאמים לשיטת ה- Multiread,שיטה שקיבלה את הסכמתן של חברות עיקריות ורבות השפעה בתחום. יתרונה של שיטת הצריבה החד פעמית הוא חסרונה של שיטת הצריבה הרב פעמית וההפך.
תהליך הכתיבה ע"ג המדיה המשתכתבת
בתהליך הצריבה קרן הלייזר פוגעת בצורה סלקטיבית באזור המוקלט והטמפרטורה מגיעה מעל לנקודת ההתכה והשכבה הקריסטלית צפה לתוך הנתיבים שנוצרו על-גבי המדיה וקופאים מיד. השתקפות האזור הקריסטלי הינה גבוהה מזו האמורפית ונוצרים מעין עמקים וגבעות ע"ג המדיה כמו בתהליך צריבת מדיה חד פעמית.
במהלך השכתוב חלק מהאזורים האמורפיים חוזרים לשלב הקריסטלי בתהליך הקשחה וחישול וחלק מומרים לצורה לשלב האמורפי.
שכבת הצריבה של המדיה המשתכתבת עשויה מחומר הנקרא polycrystalline (סוג של קריסטל) שכבה זו הינה הכלאה של מספר חומרים :כסף,אנטימון (מתכת רעילה), אינדיום (יסוד מתכתי) וטלאוריאום.
בזמן תהליך הצריבה פוגעת קרן הלייזר הנפלטת מין הצורב באזורים מסויימים במדיית הצריבה, החום הנוצר בזמן התהליך מגיע לטמפרטורות הנעות בין 500-700 מעלות צלזיוס, בנקודה זו נמסה השכבה המצפה את המדיה ולאחר קירורה המיידי של המדיה "ננעל" המידע בצורה של מסלול (track).
תהליך קריאת המדיה המשתכתבת
קריאת המדיה מתבצעת כמו בתהליך קריאת מדיה רגילה:
כאשר מגיעה הקרן לאזור לא מוקלט או מחוק, השתקפות חזקה מוחזרת וכאשר פוגעת הקרן באזור מוקלט, מוחזרת השתקפות חלשה יותר. הפענוח מתבצע בשיטה הבינארית, כאשר אזור מוקלט ,נקרא "1" וכל עוד אין שינוי במצב, נשאר המצב "1" ושאר האזורים משנים את הסטטוס ל "0".
הודות להבדלי ההשתקפות בין השכבות השונות מתבצעת מדידה של משך הזמן שמוחזרת קרן הלייזר מהשכבות השונות התוצאה מומרת ע"י מפענח המצוי בנגן התקליטורים ומתקבלת התוצאה הרצויה :מוזיקה,מידע,תמונות ועוד.
ההשתקפות וחשיבותה בתהליך הקריאה
כושר ההשתקפות של המדיה הרגילה הינו :70% השתקפות לפחות באזורים "הגבוהים" ומקסימום 28% השתקפות האזורים "הנמוכים" רמת השתקפות זו נועדה בעיקר לצורבים הבלתי רגישים יחסית של שנות השמונים המוקדמות, צורבים אלו היו בעלי דיודות שדרשו רמת השתקפות גבוהה ע"מ לקרוא את האות המוחזר מהמדיה.
כיום, הדיודות מסוגלות לפענח הבדלי השתקפויות נמוכים יותר והבדלי ההשתקפות הגבוהים שצויינו אינם נחוצים עוד.
שכבת ההקלטה של המדיה המשתכתבת הינה בעלת השתקפות של מקסימום 20% ומינימום 5%. ניתן לראות אם כן כי מערכת זו משתמשת בהבדלי השתקפות של פחות משליש מהמערכת של המדיה החד פעמית, בנגני דיסקים המכילים דיודות מהדור החדש אין כל בעיה לקרוא את המדיה המשתכתבת כל מה שנחוץ הוא הגברת עוצמת האות, כל נגני התקליטורים התומכים בשיטת ה- "Multi-read" שפותחה ע"י חברת Philips ו-H.P יכולים לבצע אוטומאטית את הכיונון הנדרש.
ההבדל הקריטי בין המדיות הוא שהשתקפות המדיה המשתכתבת הינה נמוכה מזו החד פעמית, עובדה זו היא הגורם לכך שלא כל נגני הדיסקים מסוגלים לקרוא את המדיה המשתכתבת.
גולשים מקוונים: 1