כיצד פועל הדיסק ?

 

 

כיום ניתן למצוא דיסקים בכל מקום, בין אם הם משמשים ע"מ לאחסן מוזיקה, מידע או תוכנות מחשב, הדיסקים הפכו לכלי סטנדרטי לשם הפצת כמויות גדולות של מידע באופן בטוח ואמין, גם קוראי הדיסקים הפכו לכל כך זולים ליצור עד שחברת הענק   America Online שולחת מליונים כאלה ע"מ לפתות צרכנים פוטנציאלים חדשים. אם ברשותך מחשב וצורב, באפשרותך ליצור דיסק חדש המכיל כל סוג מידע שברצונך לאחסן.

הכרת הדיסק

כפי שציינתי בפרק "הקלטה אנלוגית ודיגיטלית", דיסק יכול להכיל כ-74 דקות מוזיקה כך  שיכולת האחסון של דיסק כזה תהיה: 783,216,000בתים. על מנת לאחסן קצת יותר מ-783 מגהבתים (MB) על דיסק בקוטר של 12 ס"מ, נדרש כל בית לגודל מינימלי ביותר.על ידי הבנת המבנה הפיזי של המדיה ניתן להתחיל ולהבין עד כמה הבתים האלה קטנים.

אם להיות הוגנים,ניתן לאמר כי הדיסק הינו בסך הכל חתיכת פלסטיק בעובי של 1.2 מ"מ. רובו של החומר ממנו עשוי הדיסק מתבסס על שיטת הזרקת חומר פלסטי פוליקרבונטי , במהלך היצור, שכבה זו מתעצבת בצורה של ספיראלה ארוכה ביותר כאשר הרווחים בין מסלול למסלול הינם מינימליים, ברגע שעוצבה השכבה הפוליקרבונאטית, מוטבעת עליה שכבת אלומיניום שקופה ודקיקה ועל שכבת זו מרוססת שכבת חומר אקרילי שתפקידה הוא להגן על שכבת האלומיניום ובסופו של דבר מוטבע לוגו על הדיסק.

 

השכבות השונות של הדיסק המוגמר נראות כך:

 

                            

 

לדיסק יש מסלול אחד של מידע המתחיל ממרכזו של הדיסק - החוצה ..

 

העובדה שהמסלול הספיראלי מתחיל ממרכז הדיסק משמעה שגודלו של הדיסק יכול להיות אף פחות מ-12 ס"מ ובעצם ישנם סוגי דיסקים (כדוגמת דיסקים המכילים שיר אחד) שקוטרם קטן מ-12 ס"מ אותם נגן הדיסקים יכול לזהות ולנגן, דיסקים מסוג זה מאחסנים בערך כ-2 מגהבית .

 

מה שהתמונה הבאה מנסה להמחיש הוא עד כמה קטנים המסלולים עליהם "יושב" המידע המאוחסן בדיסק, רוחבו של כל מסלול כזה הינו 0.5 מיקרונים בקירוב והרווח בין מסלול למסלול הינו 1.5 מיקרון ! (מיקרון=מטר/מליון),הבליטות הקטנות ("במפרים") המרכיבות את הדיסק הינן ברוחב של 0.5 מיקרונים, באורך של 0.83 מיקרונים ובגובה של 125 ננומטרים(ננומטר=מטר/ביליון). מבט אל תוך השכבה הפוליקרבונטית של הדיסק יראה בערך כך :