ISO 9600
עד כה, פירטנו את העקרונות הבסיסיים שעל-פיהם פועלת טכנולוגיית הדיסק והצורב.
בעזרת שימוש מדוייק בעוצמת קרן הלייזר, ניתן ליצור מסלול של אזורים רפלקטיביים יותר ורפלקטיביים פחות המיוצגים בעזרת רצף של "0" ו-"1". המערכת היא כ"כ בסיסית ונכונה כך שניתן להקליט בעזרתה כל סוג של מידע דיגיטאלי. על מנת שהמידע המוקלט יהיה נגיש לכונן או נגן דיסקים אחר, על המדייה להיות מקודדת בתבנית מובנת. המודל והתבנית עבור מדיות מוזיקה דיגיטאליות נקרא ISO 9600 שהיה הבסיס עבור כל שאר פורמטי ה- CD הבאים. פורמט זה תוכנן במיוחד על מנת להקטין ככל האפשר את השגיאות העלולות להיווצר במהלך הכתיבה.
צורב מסוג Yamaha CDR-D651
ה- Yamaha CDR-D651 שבתמונה הינו צורב סטריאו דו-מגשי: בעזרת צורב זה תוכלו להקליט שירים ישירות מהצורב עצמו (במקום לגשת תחילה אל המחשב שלכם).
צורבים מסוג זה נחשבים למדויקים ואיכותיים במיוחד אך יש לזכור כי ניתן לצרוב בעזרתן רק אודיו מתוך מדיה. מטרה זו הושגה בעזרת הקלטת המידע בתוספת עם כמות גדולה של מידע דיגיטאלי. ישנם מס' גורמים חשובים המעורבים בתהליך זה.
ה-CD מסומן בעזרת מעין קוד זמן (Timecode) שבעצם "מספר" לנגן הדיסקים איזה קטע של הדיסק הוא קורא בכל נקודת זמן שהיא, כמו"כ הדיסקים מצויידים ב- table of contents) TCO)- מעין טבלת תוכן הממוקמת בתחילת הדיסק (במרכזו) ו"מספרת" לנגן הדיסקים אילו שירים קיימים בדיסק, רצף המידע המוקלט נקטע במעין סנן כך שלא קיימים יותר רצפים ארוכים של "0" ו-"1". ללא המרות תכופות של "0" ו-"1" ייתכנו חלקים רבים בדיסק ללא שינוי ברמת השקיפות שלהם ודבר זה עלול לגרום לקרן הלייזר הקוראת לאבד את מיקומה, קטיעת הרצפים הארוכים הללו יכולה לעזור במניעת שגיאה שכזו.
סיביות נוספות נכללות על מנת לעזור לנגן הדיסקים לזהות ולתקן טעויות, במידה וקרן הלייזר פיספסה סיבית, הנגן הינו בעל יכולת לתקן את הבעיה.
מידע מוקלט באופן לא רציף, הוא משתלב ונשזר במסלול קבוע מראש, עובדה זו מפחיתה את הסיכון לאיבוד מקטע שלם של מידע.
במידה ושריטה או פיסת לכלוך גורמת לחלק מסויים במקטע להיות לא קריא, עובדה זו תגרום לביטים מסויימים מחלקים שונים ע"פ המדיה להפגע ולא למקטע שלם ומאחר ורק קטעים קטנים ומסויימים בקובץ אינם קריאים, קל יותר לנגן הדיסקים לשחזר את המידע האבוד.
ארגון המידע עצמו בתוך המדיה הינו פעולה מורכבת ביותר וביחוד במדיות מסוג CD-ROM (המכילות בד"כ קבצי מחשב ולא קבצי אודיו) בהן מנגנון תיקון הטעויות מורכב אף יותר וזאת משום ששגיאה בקובץ מחשב יכולה להשחית תוכנית מחשב שלימה בעוד שטעות קטנה בקובץ מוזיקה משמעה רק עיוות קל בצליל או רחש רקע קל.
בחלק ממדיות הצריבה, על המשתמש להכין את כל המידע שברצונו להקליט לפני תחילת תהליך הצריבה. הגבלה זו הובנתה עוד בפורמטים הראשונים של מדיית הצריבה כמו גם המבנה הפיזי של הדיסק עצמו, אחרי הכל האופן בו מאוחסן המידע הוא בצורה של מסלול ארוך מתמשך של "0" ו-"1" ולשבור את הרצף הזה לקטעים נפרדים אינו עניין של מה בכך.
בדור החדש של המדיות ניתן להקליט בכל פעם רק "חבילה " אחת תוך הוספתה לטבלת ה-TOC (טבלת התוכן) ולאחד את החבילות ברגע שהדיסק מתמלא.
צורבי דיסקים הם יצירת פאר טכנולוגית והאופן בו הם פועלים הוא מרתק אך למשתמש ה-pc הטיפוסי השאלה הבוערת ביותר היא: " אז מה אפשר לעשות עם הצורב ? "
בסעיף הבא, נראה כיצד ניתן לרתום את טכנולוגיית הצריבה ולהכין מדיות מוזיקה משלנו.
גולשים מקוונים: 7