פרוטוקול להחלפת תוית הוא כח משימה הנדסי באינטרנט (IETF – internet engineering task force) – מסגרת עבודה מסויימת אשר מספקת מינוי, ניתוב, קידום והחלפה של זרימת תנועה ברשת.

לפרוטוקול זה מספר ביצועים:

א)       תיאור המנגנונים לניהול זרימת תנועה של מספר גרעינויות, כגון זרימה בין חומרות שונות, מכונות שונות או אפילו בין יישומים שונים.

ב)        נשאר עצמאי בפרוטוקולי שכבות 2 ו- 3.

ג)         מספק משמעות למיפוי כתובות IP לפשטות, בתויות באורך קבוע אשר ניתנות לשימוש ע"י טכנולוגיות של קידום-מנה והחלפת-מנה.

ד)        מנשקים לפרוטוקולי ניתוב קיימים, כגון RSVP (פרוטוקול שמורת משאב) ו- OSPF (פתיחה תחילה של  המסלול הקצר ביותר).

ה)       תומך בפרוטוקולי שכבה 2:  IP,ATM,Frame Relay.

בפרוטוקול MPLS שידור הנתונים מתבצע על מסלולי החלפת תוית (LSP).

LSP’s אלו הם רצף/סדרה של תויות בכל צומת במסלול, החל מהמקור אל היעד.

LSP’s נוצרים קודם לשידור הנתונים (מובלים תחת בקרה) או לאחר גילוי זרימה מסויימת של נתונים (נתונים מובלים).

התויות מונחים מתחת למזהים מסויימים של פרוטוקול ויש מספר פרוטוקולי הפצת תוית בשימוש כיום, כמו: פרוטוקול הפצת תוית (LDP) או RSVP או נשאים על כתפי פרוטוקולי ניתוב כמו פרוטוקול גבול שער (BGP) ו- OSPF.

כל מנת נתונים נושאת את התויות במהלך מסען מהמקור אל היעד.

החלפת נתונים במהירות גבוהה אפשרית מכיוון שתויות באורך קבוע מוכנסות כבר בתחילת המנה או התא וניתנות לשימוש ע"י החומרה בכדי להחליף מנות במהירות בין קישורים.

MPLS הוא פתרון רבגוני על מנת למען את הבעיות אשר עומדות בפני מהירות רשתות של היום, ניהול איכות שירות והינדוס תנועה.

MPLS התגלתה כפתרון אלגנטי להתאמת ניהול רוחב הפס ודרישות שירות לרשתות הדור הבא המבוססות על עמוד השדרה של ה-IP.