הגנה על מעגלים משולבים בישראל

התפתחויות הטכנולוגיה, וחשיבותם הגדלה והולכת של מעגלים משולבים בתעשייה, הצריכה חקיקה המעניקה הגנה למעגלים משולבים.

החוק להגנת מעגלים משולבים, התש"ס-1999 הנו הסדר חקיקתי חדש יחסית, אשר בחר בהגנה על מעגלים משולבים, הדומה מאוד להגנה על זכויות היוצרים. החוק נחקק בעקבות הסכמי ה - Trripps עליהם חתמה מדינת ישראל.

עיקרי החוק:

• "מעגל משולב" מוגדר כמוצר המיועד לבצע פעולה אלקטרונית, אשר הקישורים בין רכיביו משולבים בתוך או על גבי שכבה או שכבות של חומר.
• "טופוגרפיה" מוגדרת כמערך צורתו התלת ממדית של מעגל משולב, או מערך צורה תלת ממדית שהוכן לשם ייצור מעגל משולב. כלומר, טופוגרפיה היא למעשה הצורה של מעגל משולב.
• החוק מקנה הגנה על טופוגרפיות, אך כמובן – משמעות הדבר היא כי ישנה גם הגנה על המעגל המשולב העומד בבסיס אותן טופוגרפיות.
• טופוגרפיה מקורית מקבלת הגנה אוטומטית, ללא רישום.
• בעליה של הטופוגרפיה הוא האדם שייצר אותה. ניתן להעביר זכות קניינית זו מכח הדין או בכתב.
• קיימת חזקה לפיה, ביחסי עבודה המעביד הוא בעל הטופוגרפיה.
• בעלות בטופוגרפיה מקנה לבעליה את הזכות הבלעדית להעתיקה, לגלמה במעגל משולב, לייבא למכור או להפיץ את הטופוגרפיה או את המעגל המשולב שהיא מגולמת בו.
• בדומה לזכויות יוצרים, אדם שהגיע לטופוגרפיה באופן עצמאי אינו מפר את זכותו של הבעלים.
• הזכויות על הטופוגרפיה הינן ל - 15 שנה, או 10 שנים מן היום בו הטופוגרפיה החלה להמכר, לפי המוקדם.
• סעיף 11 לחוק דן בהעתקות מותרות ואסורות של הטופוגרפיה.
• החוק חל רק על טופוגרפיות ומעגלים משולבים שייצר אזרח/תושב ישראלי, וכן לגבי אדם שאינו ישראלי אך הוא בעליו של מפעל לייצור טופוגרפיות המצוי בישראל. כמו כן, מקנה החוק סמכות לשר המשפטים להורות בצו כי הוראות החוק יחולו על טופוגרפיות שאינן עונות לתנאים אלה, אם הדבר נקבע באמנה בין-לאומית שישראל היא צד לה.