פקודת זכות-יוצרים

1. השם הקצר
פקודה זו תיקרא פקודת זכות-יוצרים.

2. (בוטל)

2א. הגנת תוכנה של מחשב תיקונים: תשמ"ח, תש"ס
לענין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, 1911. בפקודה זו, "תוכנה של מחשב" – בין שהיא תכנית מקור ובין שהיא קוד יעד.

3. העברות תיקונים: תשמ"א, תשמ"ח

(1) כל העושה ביודעין אחד המעשים דלקמן דינו - מאסר שלוש שנים וקנס פי שבעה מהקנס שנקבע בסעיף 16(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
(א) מתקין לצרכי מכירה או שכירות העתקה מפירה של יצירה הנתונה לזכות-יוצרים;
(ב) מוכר או משכיר או מציג או מציע למכירה או לשכירות בדרך מסחרית כל העתקה מפירה של יצירה כזאת;
(ג) מחלק העתקות מפירות של יצירה כזאת לשם עסק או בשיעור שיש בו כדי להזיק לבעל זכות-היוצרים;
(ד) מציג ברבים לצרכי מסחר כל העתקה מפירה של יצירה כזאת;
(ה) מכניס לישראל לשם מכירה או השאלה כל העתקה מפירה של יצירה כזאת;
(ו) עושה או מחזיק ברשותו לוח כדי לעשות בו העתקות מפירות של יצירה שיש עליה זכות יוצרים, או גורם לשם תועלתו הפרטית להצגתה ברבים של יצירה שיש בה זכות יוצרים שלא בהסכמתו של בעל זכות היוצרים.
(2) (בוטל)
(3) בית המשפט שבפניו מתנהל מו"מ משפטי כזה יוכל, בין שהעבריין נתחייב בדין ובין שלא נתחייב בדין, לצוות שכל ההעתקות של היצירה וכל הלוחות הנמצאים ברשותו של העבריין ושבית המשפט ימצא שהם העתקות מפירות יבוערו או יימסרו לבעל זכות-היוצרים או יתנהגו בהם באופן אחר, כאשר יצווה בית המשפט.
(4)משפט פלילי בהתאם לסעיף זה יוגש לראשונה לבית-משפט השלום.
(5)הוראות סעיף 241 של החוק הפלילי העותומני לא תחולנה על כל ענין שהסעיף הזה חל עליו.
(6)שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכותו של בעל זכות-היוצרים להשתמש בכל אמצעי שהחוק מקנה לו, בין ע"י הגשת תביעה אזרחית לקבלת דמי-נזק ובין באופן אחר, בשל הפרת זכות-היוצרים.

3א. פיצויים ללא הוכחת נזק תיקונים: תשמ"א, תשמ"ה, תש"ן
לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ- 10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את השיעורים האמורים.

3ב. הגדרות תיקון: תשנ"ו

בסעיפים 3ג עד 3ו –

"זכות יוצרים" - כמשמעותה בסעיף 1(2) לחוק זכות יוצרים, 1911;
"זכות מבצעים" - כמשמעותה בחוק זכויות מבצעים, התשמ"ד - 1984;
"חברות התמלוגים" - כל אחד מאלה:
(1) תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים;
(2) תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות המבצעים;
(3) תאגיד המייצג את מרבית המפיקים הקוליים ותאגיד המייצג במאוחד את מרבית המפיקים הויזואליים - שאושרו לענין חוק זה בידי שר החינוך התרבות והספורט;
"טביעה" - שימור של יצירה בכל אמצעי המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את היצירה;
"קלטת" - התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב;
"שיעתוק" - העתק של טביעה או של חלקה המהותי.

3ג. שימוש פרטי וביתי  תיקון תשנ"ו
לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות.

3ד. תשלום לבעלי זכויות יוצרים ומבצעים  תיקון תשנ"ו
(א) הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים ואת בעלי זכויות המבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שיעתוק על קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי, לפי סעיף 3ג.
(ב) הממשלה תעביר לחברות התמלוגים, מדי שנה, סכום בשיעור 5% מהמחיר לצרכן, ללא מס ערך מוסף של סך כל הקלטות שנמכרו בישראל לשימוש פרטי וביתי בשנה שקדמה לשנה הנדונה.
(ג) הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יחולק בחלקים שווים בין שלוש חברות התמלוגים המנויות בסעיף 3ב בפסקאות (1), (2) ו (3).
(ד) ועדה שתכלול את נציג שר האוצר, נציג שר המשפטים ונציג שר החינוך התרבות והספורט תקבע את הנתונים הדרושים לצורך קביעת הסכום כאמור.

3ה. חלוקת הגמול  תיקון תשנ"ו
התעוררו חילוקי דעות לגבי חלוקת הגמול, יכריע בענין בית המשפט; לדיון בבית המשפט, יוזמנו, בדרך שתיקבע בתקנות, נציגי חברות התמלוגים, נציג משרד החינוך התרבות והספורט והיוצר או המבצע של גבי גמולו התעוררו חילוקי הדעות, לפי הענין; החלטת בית המשפט תחייב את כל חברות התמלוגים ואת כל בעלי זכויות היוצרים והמבצעים, אף אם לא היו צד להליך בפני בית המשפט.

3ו. השאלה או השכרה  תיקון תשנ"ו
השאלה או השכרה, לצורכי מסחר, של קלטת שבה טבועה יצירה או חלקה המהותי, היא זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות יוצרים.

3ו1. השכרת תוכנה של מחשב  תיקון: תש"ס
השכרה לצרכי מסחר של תוכנה של מחשב היא זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, 1911, למעט תוכנה של מחשב כשהיא חלק מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי.

3ז. תקנות  תיקון תשנ"ו
שר החינוך התרבות והספורט, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע פקודה זו.

4. זכות יוצרים ביצירה שלא נתפרסמה  תיקון תשי"ג
יצירה שלא נתפרסמה, תהא למחברה זכות-יוצרים עליה, אם היה המחבר בזמן חיבורה אזרח ישראל או תושב ישראל.

4א. זכות מוסרית  תיקון תשמ"א
(1) מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים.
(2) מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה.
(3) פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה.
(4) זכותו של מחבר לפי סעיף זה לא תהיה תלויה בזכותו החמרית באותה יצירה, והיא תעמוד לו אף לאחר שזכות זו, כולה או מקצתה, הועברה לאחר.
(5) בתביעה לפי סעיף זה זכאי המחבר לפיצויים בסכום שיקבע בית המשפט לפי נסיבות המקרה, אף אם לא הוכיח נזק ממון; הוראה זו לא תגרע מסמכות אחרת של בית המשפט לפי פרק ה´ לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

5. תקופת ההגנה לזכות יוצרים  תיקונים  תשי"ג, תשל"א
(1)זכות-יוצרים על יצירות אנונימיות ופסיבדונימיות תהא מוגנת שבעים שנה מיום פרסומן; אולם אם גילה מחברה של יצירה אנונימית את זהותו תוך התקופה האמורה, או אם הפסיבדונים ; שנקט בו המחבר אינו מניח מקום לספק בדבר זהותו, תהיה תקופת ההגנה כאמור בסעיף 3 לחוק זכות-יוצרים, 1911, כפי שתואם בפקודה זו.
(2) לענין יצירה משותפת למחברים אחדים –
I. תתחיל התקופה שבה תהיה זכות היוצרים מוגנת לאחר מותו של המחבר – מיום מותו של המחבר שמת אחרון.
II. בכל מקום בפקודה זו ובחוק זכות-יוצרים, 1911, שנזכר יום מותו של מחבר - קרי מיום מותו של המחבר שמת אחרון;

(3) הגנה שלאחר מות מחבר או שלאחר פרסומה של יצירה תחול עם המוות או עם הפרסום, אלא שאת תקופתה לפי החוק יהיו מונים מיום ה 1 בינואר של השנה שלאחר המוות או שלאחר הפרסום.

(4) על אף האמור בסעיף 3 - לחוק זכות -יוצרים, 1911, ובכפוף לאמור מפורשות בהוראות האחרות של אותו חוק, תהא ההגנה לאחר מות המחבר שבעים שנה, מהמועד הנקוב בסעיף קטן (3).

6. הגנת יצירות זרות  תיקון תשי"ג
נחתם כתב-אמנה בין ישראל ובין מדינה אחרת בענין הגנת זכות-יוצרים או שישראל הצטרפה לאמנה בענין זה, רשאי שר המשפטים להורות, בצו שיפורסם ברשומות, כי היצירות שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו. הגנתה של יצירה כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת לאותה יצירה אילו פורסמה לראשונה בישראל אם פורסמה, או אילו היה מחברה אזרח ישראלי בזמן שנתחברה - אם לא פורסמה; אך מותר יהיה להורות בצו על הגנה יתירה מזו אם הוסכם על כך באמנה, אבל לא יותר מכפי שהוסכם.

7. הפרסום הראשון של יצירה  תיקון תשי"ג
(1) יצירה שפורסמה בכמה ארצות תוך שלושים יום מיום שפורסמה לראשונה - יראוה כאילו פורסמה בכולן כאחת.
(2) יצירה שפורסמה בישראל ובארצות אחרות כאחת - יראוה כאילו פורסמה לראשונה בישראל; אולם לא יראו יצירה כאמור כאילו פורסמה בישראל אם היה הפרסום בישראל למראית-עין בלבד.

7א. (בוטל)  תיקונים: תשכ"ח, תשל"א

7ב. נושאים שאינם מוגנים  תיקון: תש"ס

על אף האמור בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, לא תהא קיימת זכות יוצרים בכל אחד מאלה:
(1) רעיון;
(2) תהליך ושיטת ביצוע;
(3) מושג מתמטי;
(4) עובדה או נתון, כשהם בלבדם;
(5) חדשות היום;
ואולם על דרך הביטוי שלהם תהא קיימת זכות יוצרים.

7ג. השמדת נכסים  תיקון: תש"ס
בלי לפגוע בהוראות סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, 1911, בית המשפט רשאי להורות בסיום הדיון בתובענה על השמדת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע הפרת זכות יוצרים או אשר שימשו לביצועה; צד המגיש בקשה להשמדת נכסים יודיע על כך למשטרת ישראל בדרך שיקבע שר המשפטים ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן הזדמנות למשטרה לטעון את טענותיה.

7ד. מתן הודעה למנהל המכס  תיקון: תש"ס
(א) בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור הודעה בכתב למנהל המכס, שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם העתקות מפרות של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס.
(ב) ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה:
(1) דוגמה של היצירה המקורית או העתקה לא מפרה שלה שלגביה יש למבקש זכות יוצרים ושלגביה הוא מודיע על ייבוא העתקות מפרות;
(2) קטלוג או בל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה המקורית או העתקה לא מפרה שלה, לבין ההעתקות המפרות.
(ג) בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים האלה, ככל הידוע לו:
(1) מספר החבילות העומדות להתקבל;
(2) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האניה, המביאים את ההעתקות המפרות;
(3) היום שבו עומדות ההעתקות המפרות להגיע לישראל.
(ד) בעל זכות היוצרים חייב להמציא למנהל המכס ראיות ראשוניות וערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לענין זה לפי פקודת המכס.

(ה)