היקף ההגנה על תוכנות מחשב

• פס"ד הרפז  – ביהמ"ש אימץ את הדין האמריקאי, בו נקבע כי תוכנת מחשב מקבלת הגנה בהיבט של "סדר מבנה וארגון", כלומר כל מבנה (Structure) התוכנה מוגן! ביהמ"ש פשוט ביקש להרחיב את ההגנה ולפרוס אותה גם על הדרך בה המתכנת בחר לכתוב את התוכנה (ע"א 139/89 ישראל הרפז ואח' נ' עופר אחיטוב ואח', פ"ד מד(4) 16).
• פס"ד גולן – במקרה זה העידו מומחי מחשב כי אין ספק כי המדובר באותו מבנה, סדר וארגון (כאשר השוו את התוכנה של התובע והנתבע). השאלה שהתעוררה היא האם כתוצאה מכך, מדובר בתוכנה מפרה? ביהמ"ש קבע כי יש לסייג את הלכת הרפז. דמיון במבנה, סדר וארגון אינו תמיד אסור אם התקיימו נסיבות מסוימות, כגון: כאשר דרישת המשתמש שהזמין את התוכנה כפתה את היוצר ה"מפר" לכאורה, לעשות זאת כך; כאשר מדובר בטכניקה מקובלת בתחום; כאשר ישנו דמיון בין התוכנות, אך שלבי הפיתוח של התוכנה שונים זה מזה במהותם, אזי מדובר בדמיון מותר (זאת משום שאין הגנה על "רעיון") (ת"א (ת"א) 598/92 גולן מיכאל מוצרי תוכנה בע"מ ואח' נ' יודפת תוכנה ועיבוד נתונים בע"מ ואח', תק-מח 93(2), 638).
• מבחן ההפשטה, סינון והשוואה – זוהי דרך שבה נעזר ביהמ"ש כדי לבחון האם תוכנה עולה כדי תוכנה מפרה. המבחן קובע כי בכל שלב, על השופט לבודד את האלמנטים המפרים. בשלב השני, על השופט לבדוק מה הם האלמנטים המוגנים העומדים לנגד עיניו. ובשלב האחרון, על השופט לקחת את האלמנטים המוגנים בשתי התוכנות ולהשוות ביניהם – במידה ונמצא את אותם אלמנטים מוגנים בשתי התוכנות, הרי שישנה הפרה של זכות היוצרים.
• רעיון מול אופן הביטוי – רעיון איננו מוגן אך אופן ביטוי הרעיון כן מוגן.
• מבחן הפונקציונאליות – הרכיבים הפונקציונאליים של התוכנה, אינם מוגנים (הם יכולים להיות מוגנים במסגרת דיני הפטנטים).
• דוקטרינת ההתמזגות – אמנם 'אופן ביטוי' הוא דבר מוגן ו'רעיון' אינו, אך לעיתים אופן הביטוי והרעיון עצמו מתמזגים. כאשר לרעיון מסוים יש אופני ביטוי מאוד מצומצמים, יתכן ותינתן לו הגנה. ביהמ"ש צריך לאזן בין האינטרס להגן על הרעיון, לבין האינטרס הציבורי השואף לאי-מונופוליזציה.
• ממשי ומהותי – רק החלק המהותי של התוכנה מוגן, ולא הפריפריה שלה.

לסיכום נושא זה ר' מאמרו של עו"ד חיים רביה, "זכויות יוצרים בתוכנות מחשב ו"גניבה" ממחשב - פסיקה חדשה בישראל", מיום 26.7.03.