דוגמאות

נתבונן בדף הבית של האתר Web Accessiblity in Mind:

 

 

היתרון הבולט בדף זה ובאתר בכלל, הוא שהוא שומר על כללי הנגישות, אך חזותו אינה משעממת תודות לגליונות הסגנון. אם ברצונכם ללמוד כיצד ליצור דפים נגישים אך לא משעממים, קראו את מאמרו של Paul Bohman בנושא.

 

 

נתבונן באתר הדרכה למתכנתים של חברת מיקרוסופט:

 

 

במבט ראשון נראה כי הדף נגיש - אין תמונות קופצות, ניגודי הצבעים טובים, אין שימוש במסגרות. אבל - אם תנסו להשתמש באתר זה ללא עזרת העכבר, נידונתם לכשלון. אמנם ניתן לעבור בין הדפים, אך לא לדפדף מבלי להכנס ממש לדפים השונים. מידע על תפריטים כגון זה תוכלו לראות במדריך 508 העוסק בסקריפטים.

 

 

התבוננו בדף הבית של World association of persons with disabilities.

 

 

האתר מספק גירסת טקסט-בלבד מעודכנת. זוהי דרך פחות מועדפת לפתרון בעיות נגישות. תוכלו ללמוד עוד על טקסט בלבד במדריך לתקן 508. (ובכנות - האם תמונת המגדלור המסתובב לא מעצבנת?)

 

 

האתר usability.gov, המצוטט רבות באתרנו:

 

 

הוא בעל עיצוב פשוט ונגיש. ניגודי הצבעים חזקים, אין מולטימדיה כלל, וקל להתמצא בו ללא עזרת העכבר. יש כאן הליכה "על בטוח" בכל הנוגע לצבעים ומולטימדיה. בוודאי שמתם לב לטבלה למטרות עיצוב, שבדף הראשי. זהו דבר שאינו מומלץ ע"י W3C, מכיוון שהוא מהווה בעיה לקוראי מסכים. ניתן לראות את עמדת כותבי usability.gov בטיפ העוסק בטבלאות למטרת עיצוב.

 

 

האתר builder.com עוסק בבנית אתרים:

 

 

אתר זה משתמש במסגרות, דבר המקשה על הניווט. למידע נוסף על מסגרות והנגשת מסגרות, ראו הנחיות W3C בנושא הקשר ואוריינטציה, והמדריך לתקן 508.

 

 

האתר של חברת קוקה-קולה:

 

 

ישנם פריטים מסויימים שקשה לראות, בגלל שאין ניגוד מספיק בין הצבעים. לדוגמא בתפריט שבמרכז הדף, קשה להבחין במילים "see more details". עיוורי צבעים או לקויי ראיה יתקשו לראות את הכתוב. מידע נוסף על שימוש בצבע באתרים ניתן לראות במדריך לתקן 508 וב- הנחיות W3C.

 

 

באתרים מסחריים כגון start.co.il:

 

 

ישנם הבהובים, הבזקים וריצודים רבים, שמטרתם למשוך את העין. זו יכולה להיות סכנה ממשית לבעלי אפילפסיה פוטו-סנסטיבית. על הבהוב וריצוד ניתן ללמוד עוד במדריך לתקן 508.