אינדקס סלקטיבי - Selective Index
במקום להקצות כניסה באינדקס לכל רשומה בקובץ הראשי , נקצה כניסה לכל קבוצת רשומות. נבחר כפולה של רשומות ורק למספר הרשומות בכפולה זו נקצה כניסה באינדקס, למשל כניסה אחת לכל עשר רשומות. בתוך כל קבוצת רשומות הרשומה שהכניסה באינדקס מצביעה על המען שלה נקראת נקודת עוגן (Anchor Point) .נקודות עוגן טבעיות הן: גושים, מסילות, גלילים. לדוגמא בציור, נקודת העוגן היא גוש כאשר גורם הגיווש הוא 3 (Bfr = 3) .
לפי שיטת המפתח האחרון, ערך המפתח של הרשומה האחרונה בגוש (או בקבוצת הרשומות) הוא שיושב בכניסה המתאימה באינדקס. נחפש את מפתח 6, נגיש אותו לקובץ האינדקס ונשווה אותו לערכי המפתחות בכניסות. נבדוק האם 6 קטן או שווה
ל-5 ? התשובה היא לא, לכן נפנה לכניסה הבאה באינדקס. נבדוק האם 6 קטן או שווה ל-70 ? התשובה היא כן, לכן נחפש את הרשומה בגוש אליה מצביע המען של מפתח 70.
אפשר גם לעבוד בשיטת המפתח הראשון, כך שהמפתח של הרשומה הראשונה בגוש הוא המופיע בכניסה באינדקס. בדוגמא שלנו המפתח 2 יופיע ראשון באינדקס, במקרה זה נבדוק האם המפתח המבוקש, 6 , קטן או שווה ל-2 ? לא, לכן נמשיך לכניסה הבאה. נבדוק האם 6 קטן או שווה ל-6 ? כן, לכן נחפש את הרשומה בגוש אליו מצביע המען המתאים למפתח 6. אם המפתח המבוקש היה 7 היינו בודקים האם 7 קטן או שווה ל-6 ? לא, והיינו ממשיכים לכניסה הבאה. בודקים האם 7 קטן או שווה ל-80 ? כן ואז צריך לחזור כניסה אחת אחורה באינדקס.
כעיקרון שתי השיטות סימטריות ואין הבדלים בניהן, פרט לעובדה שניתן לדעת מהו מפתח הרשומה האחרונה בקובץ בשיטת המפתח האחרון.