תרחישים של מוגבלויות שונות 

 

 

הדוגמאות הבאות ממחישות כיצד אנשים בעלי מגוון של מוגבלויות משתמשים בטכנולוגיות מסייעות או באסטרטגיות הסתגלות על מנת לגשת לרשת. אלה אינם סיפורים אמיתיים. ישנם מקרים רבים ושונים.

 

 

להלן הדוגמאות והפתרונות המוצעים:

 

• צרכן עיוור צבעים המעוניין לערוך קניות באינטרנט (שליטת המשתמש על גליונות סגנון)
• כתב עם פגיעת מתח חוזרת (פעולות מקלדת המבצעות את פקודות העכבר; כפתור-גישה)
• סטודנטית חרשת הלומדת בקורסים מקוונים (תרגום קטעי האודיו המופיעים בזמן המולטימדיה)
• רואת חשבון עם לקות ראיה (סימון נכון לטבלאות, קיצורים וראשי תיבות; סינכרוניזציה של ההצגה הויזואלית, דיבור וכתב ברייל)
• תלמידת בית-ספר בעלת דיסלקציה (שימוש בגרפיקה; הקפאת האנימציה בגרפיקה; אופציות חיפוש שונות)
• פנסיונר בעל מספר בעיות הקשורות לגיל, מנהל את ענייני כספיו האישיים (הגדלה; הפסקת תזוזת טקסט; המנעות מחלונות חדשים ש"קופצים")
• פועל בעל לקות קוגניטיבית, בסופרמרקט שמשווק דרך האינטרנט (שפה פשוטה וברורה; עיצוב קונסיסטנטי; אפשרויות ניווט קונסיסטנטיות; אפשרות לתיאור באודיו)
• נערה חרשת עיוורת, מחפשת מקומות בילוי (שליטה על גליונות סגנון; מולטימדיה נגישה; אפשרות שימוש בכל סוגי העזרים; תויות למסגרות; סימון טבלאות)

 

 

 

צרכן עיוור צבעים המעוניין לערוך קניות באינטרנט

 

מר לי מחפש מספר בגדים חדשים, מוצרי חשמל ומוסיקה. לעתים קרובות הוא מבלה ערב בקניות ברשת, וכך גם היום. הוא לוקה באחת מלקויות הראיה הנפוצות אצל גברים: עיוורון צבעים, ואינו מסוגל להבחין בין ירוק לאדום.

 

באתרים רבים הוא מתקשה לקרוא את הטקסט. כאשר הוא התחיל לגלוש בראשונה, הוא חשב שבאתרים רבים אין קונטרסט טוב בין הצבעים, ושהם משתמשים בגוונים דומים של חום. בסופו של דבר הוא הבין שאתרים אלו משתמשים בצירופי צבעים שהוא אינו יכול להבחין בהם בשל עוורון הצבעים שלו, שאינה מאפשרת להבדיל בין אדום לירוק.

 

לאחר נסיונות נוספים, מר לי גילה שבאתרים מסויימים, הצבעים נשלטים על ידי גליונות סגנון (style sheets) , ושהוא יכול להחליף את הגליונות בעזרת דפים משלו על הדפדפן שלו, אבל שאתרים אחרים לא נתמכים על ידי גליונות סגנון, ולפעמים הוא לא הצליח להחליף את גליונות הסגנון שלהם. כאשר הוא המשיך בניסיונותיו, הוא גילה שבאתרים מסויימים תויות המחיר היו אדומות, והוא ראה אותן רק כאשר כיבה את גליון הסגנון של האתר, והשתמש בדף שלו.

 

לאחר חצי שעה של שיטוט, מר לי מבצע מספר רכישות. הוא קונה בעיקר מאותם האתרים שמאפשרים לו שימוש בדפי העיצוב שלו.

 

 

כתב עם בעית מתח חוזרת

 

מר יונתן הוא כתב שחייב להגיש את כתבותיו בפורמט HTML לפרסום במגזין אלקטרוני. במהלך עשרים שנות עבודתו, הוא פיתח בעית מתח חוזרת  (Repetitive Stress Injury) בידיו וזרועותיו, ולכן כואב לו להקליד. הוא משתמש בשילוב של זיהוי דיבור ומקלדת אלטרנטיבית כדי להכין את כתבותיו, אבל הוא לא משתמש בעכבר. לקחו לו מספר חודשים להתרגל לשימוש בזיהוי הדיבור, עד שהגיע למצב שבו הוא עובד בנוחות שעות רבות ביום. ישנם מספר דברים שהוא עדיין לא הצליח לפתור, כגון כשל כרטיס הקול כאשר הוא מנסה להשתמש במנגנון הזה באתרי אינטרנט שיש להם streaming audio.

 

מר יונתן לא משתמש באותה תוכנה לכתיבת אתרים שמשתמשים בה עמיתיו, מכיוון שבתוכנה הסטנדרטית במשרדם אין את כל האפשרויות שהוא צריך מבחינת המקלדת. שימוש בעכבר עשוי להזיק לידיו מאוד, ולכן במקום עכבר הוא צריך להשתמש במקלדת ובזיהוי דיבור.  לאחר סקר שווקים הוא בחר כלי עריכה שיש לו תמיכת מקלדת מלאה. תוך חודש הוא גילה שמספר מעמיתיו עברו להשתמש במוצר החדש, לאחר שראו כי השימוש במקלדת נוח יותר לידיים.

 

כאשר הוא משוטט באתרי אינטרנט לצורך מחקר, מר יונתן נהנה ממקש הגישה (access key) שנמצא בחלק מאתרי האינטרנט. הכפתור מאפשר לו לעבור בקיצור על רשימה ארוכה של קישורים, ולגשת ישירות לקישור שהוא רוצה.

 

 

סטודנטית חרשת הלומדת בקורסים מקוונים

 

הסטודנטית צנעני משתתפת במספר קורסים מקוונים בפיסיקה. היא חרשת. הבעיות התחילו כאשר האוניברסיטה שידרגה את מערכת המולטימדיה, וכעת משתמשים שם במגוון רחב של הרצאות אודיו. בהרצאות שבכיתה האוניברסיטה מספקת מתרגמים, אך בהרצאות המקוונות, בתחילה לא היו מודעים לבעיה, ואחר כך אמרו כי אינם יודעים כיצד לפתור אותה. צנעני מצאה, כי האוניברסיטה מחויבת למדיניות הדורשת נגישות גם ללימודים המקוונים, והציעה לחפש פתרון ב- Web Content Accessibility Guidelines 1.0, שם ישנה הדרכה כיצד להפוך אתרים לנגישים, כולל אתרים בעלי מולטימדיה .

 

באוניברסיטה, תמללו את ההרצאות ופרסמו את התמלילים יחד עם גרסאות האודיו של ההרצאות. הם השתמשו במולטימדיה על בסיסSMIL, שמאפשרת סינכרוניזציה בין קטע האודיו לבין תיאורו בכתב. מנהלי המידע של האוניברסיטה גילו כי קל יותר לערוך אינדקס של קטעי האודיו כאשר ישנו טקסט שמלווה את הקטעים.

 

מורי הקורס ארגנו חדר שיחות שבו הסטודנטים יכלו לדבר על עבודתם ברשת. כך צנעני מצאה דרך מצויינת להשתלב ולהעיר את הערותיה בנושאי הקורס, אף על פי שהיתה הסטודנטית החרשת היחידה, ורק עוד סטודנט אחד הכיר את שפת הסימנים.

 

 

רואת חשבון עם לקות ראיה

 

גב' לטמן היא רואת חשבון בחברת ביטוח שבה משתמשים בפורמט מבוסס-רשת באינטרה-נט של הארגון. היא עוורת ומשתמשת בקורא מסך כדי לתרגם את מה שמוצג על המסך לפלט מילולי וכתב ברייל. היא משתמשת בפלט הקולי, משלבת אותו עם ניווט בטאבים לאורך הקישורים שבדף, וכך סורקת את המסמך במהירות. היא התרגלה להאזין לדיבור בקצב כה מהיר, עד שעמיתיה לא מבינים אותו כלל. היא משתמשת בפלט הברייל על מנת לבדוק את דיוקן של המילים בטקסט, מאחר שהברייל מאפשר לקרוא את השפה בדיוק רב יותר.

 

הרבה מהמידע שמשתמשים בו בחברה נמצא על טבלאות, דבר שעשוי לפעמים להוות בעיה ללקויי ראיה. אבל, מכיוון שהטבלאות בחברה מסומנות היטב עם כותרות של טור ושורה, קורא המסך שלה מבין אותן, וכך היא מצליחה להתמצא בתוכן. רבים מהביטויים שמשתמשים בהם בתחום הביטוח בנויים מקיצורים וראשי תיבות, אך בפעם הראשונה שהיא רואה אותם הם מופיעים יחד עם הפירוש, וכך היא מבינה טוב יותר את הקיצורים.

 

כחברת סגל בכירה, גב' לטמן צריכה לענות על שאלותיהם של העובדים החדשים יותר. לאחרונה היא עידכנה את הדפדפן לדפדפן שמאפשר סינכרוניזציה יותר טובה של ההצגה על המסך עם שמיעת התמלול והצגת ברייל. כך היא יכולה לסייע לעמיתיה בצורה יותר טובה.

 

 

תלמידת בית ספר בעלת דיסלקציה

 

אורלי לומדת בחטיבת הביניים, ואוהבת מאוד את שעורי הספרות. היא סובלת מהפרעת קשב וריכוז, וכן מדיסלקציה. השילוב הזה מוביל לקושי ניכר בקריאה. אך למרות זאת, בעזרת השיפורים האחרונים, אורלי החלה להתלהב משעורי הספרות.

 

לאחרונה החל בית-ספרה להוסיף לספרים הרגילים חומר המועבר בעזרת האינטרנט. אורלי תמיד חששה מקריאה בקול רם, שכן קריאתה היתה איטית. אך לאחרונה, היא ניסתה את תוכנה המעבירה מטקסט לדיבור, וראתה שקל לה לעקוב אחר הטקסט כאשר יש חלקים ממנו המוקראים לה, במקום להגרר עם כל מילה.

 

הנושא הנלמד כעת בכיתתה של אורלי הוא כתביו של הנס כריסטיאן אנדרסן, ולכן היא צריכה לחפש חומר על הסופר. כאשר היא גולשת ברשת, היא מגלה שישנם אתרים שקל לה להסתדר בהם יותר. ישנם דפים עשירים בגרפיקה, אשר עוזרים לה להתמקד במהירות בחלקים שהיא רוצה לקרוא. במקרים מסויימים, כאשר הגרפיקה היא באנימציה, מאוד קשה לה להתמקד, וטוב כשיש אפשרות להקפיא את האנימציה.

 

אחד הדברים החשובים לאורלי הוא האפשרות לחיפוש. מורתה לימדה אותה אסטרטגיות חיפוש שימושיות, ואורלי מעדיפה אתרים המספקים מגוון אופציות לאסטרטגיות חיפוש, וכך היא מוצאת את אלה שהכירה ולמדה.

 

 

פנסיונר בעל מספר בעיות הקשורות לגיל, מנהל את ענייני כספיו האישיים

 

מר בלוך משתמש ברשת על מנת לנהל את ענייניו האישיים - קבלת שירותים וניהול כספים. הוא סובל מאיבוד ראיה בשדה הראיה המרכזי, רעד בידיים ואובדן קל של הזכרון לטווח הקצר.

 

הוא משתמש במגדיל מסך, אשר עוזר לו הן מבחינת הראיה והן מבחינת הרעד: כאשר הכתוב הוא גדול יותר, קל יותר לבחור באייקונים מסויימים על המסך, ובאופן כללי קל יותר להשתמש בדפים בעלי גליונות סגנון. בראשונה, כאשר החל מר בלוך לקרוא בדפים הפיננסיים, הוא התקשה לעקוב אחרי שערי המניות הזזים על גבי המסך. הכתוב זז מהר מדי עבורו, ולעתים הדף היה מתעדכן לפני שסיים לקרוא אותו. לכן, הוא נוטה להעדיף אתרים שבהם אין תזוזת טקסט רבה, ושאינם מתעדכנים בצורה אוטומטית. לפעמים קרה שהוא "נתקע" בדף מסויים, כאשר חלונות חדשים נפתחו מבלי להודיע על כך.

 

מר בלוך מצא לעצמו בהדרגה מספר אתרים המשרתים את צרכיו, אליהם הוא התרגל ושם הוא מבצע קניות ותפקודים בנקאיים.

 

 

פועל בעל לקות קוגניטיבית, בסופרמרקט הפועל דרך האינטרנט

 

מר שמואלי אורז מצרכים זה כשנה, בסופרמרקט שמקבל הזמנות באינטרנט. הוא סובל מתסמונת דאון, ומתקשה להתמודד עם מושגים מופשטים. כמו כן קשה לו לקרוא ולבצע חישובים מתמטיים.

 

לאחרונה, כאשר היה בביתו של לקוח, הוא השתמש באתר של החנות. מר שמואלי גילה כי קל לו למדי להשתמש באתר – היו בו הרבה תמונות, וכל דף היה מאורגן כראוי. לחלק מהמוצרים התלווה גם תיאור מילולי אודיטורי. כאשר הוא הקיש על האייקון המראה את המוצר, נשלחה הזמנתו ישירות לטופס ההזמנה.

 

עורכי האתר ערכו סקרים בנוגע לשיפור האתר, ומר שמואלי יידע אותם כי האתר נוח לו מאוד. הוא הראה למפתחים כי שפה ברורה ופשוטה, עיצוב עקבי ואפשרויות נווט פשוטות, כמו גם אפשרות לטקסט ולאודיו, עזרו לו להשתמש באתר. העובדים האחרים טענו כי עיצוב האייקונים בצורת המוצרים עצמם היה יעיל מאוד.

 

מפתחי האתר החליטו ליישם את הנחיות הנגישות (Web Content Accessibility Guidelines 1.0) במנשק המשרת את העובדים. תודות לכך, מר שמואלי התקדם בעבודתו, והיום הוא יכול לבדוק את ההזמנות לאחר הביצוע. כאשר מוצגת הזמנה על המסך, מוצגות תמונות המוצרים מלוות בטקסט. הוא יכול לבחור תיאור אודיו אם צריך. אם ישנו פריט שהוזמן ולא נמצא בארגזק המתאים, הוא בוחר את האייקון שעליו מופיע הפריט, וההזמנה נשלחת בחזרה למחלקת האריזה שם ממלאים את החסר.

 

 

נערה חרשת-עיוורת, מחפשת מקומות בילוי

 

קרן משתמשת באינטרנט על בכדי למצוא מסעדות חדשות לבילוי עם חבריה. יש לה ראיה חלשה  וכמו כן  היא חרשת. היא משתמשת במגדיל מסך על מנת להגדיל את הטקסט שבאתרים. כאשר הגדלת המסך אינה מספיקה, היא משתמשת בקורא מסך שכותב לתצוגת ברייל, אותה היא קוראת באיטיות.

 

בבית, קרן גולשת באתרים מקומיים בחיפוש אחר מסעדות שונות. בדפדפן שלה, היא משתמשת בדפי עיצוב אישיים, שמביאים את כל הדפים לעיצוב המתאים לה. ההעדפות שלה הן כיבוי צבעים וציורים ברקע כדי לקבל קונטרסט גדול יותר. זה עוזר מאוד כשהיא קוראת תפריטים באתרים שונים.

 

לאחרונה, הוסף לאתר העירוני בעירה של קרן סיור מולטימדיה שמטייל ברחבי העיר. הסיור מתואר כולו בטקסט, וכך היא יכולה לסייר בו בשילוב הגדלת מסך וברייל. הסיור מאפשר את כל סוגי העזרים, הגדלת מסך וברייל.  קרן שלחה את הקישור לאתר לחבריה, ושאלה אם ירצו לבוא אתה לחלק מהמסעדות שמוצעות בו.

 

באתר התחבורה הציבורית, היא בודקת אם יש תחנות רכבת או אוטובוס בסמוך למסעדות. לוח הרכבות נוח לשימוש, בגלל שיש תויות ברורות על המסגרות באתר, ובלוחות הזמנים המוצגים בטבלאות יש תויות ברורות של טור ושורה. כך היא מצליחה להתמצא אפילו כאשר היא משתמשת בהגדלת המסך. באתר של חברת האוטובוסים אין סימון של המסגרות ושל הטורים והעמודות, ולכן היא לפעמים הולכת בו לאיבוד.

 

קרן משתמשת גם במכשיר ברייל נייד על מנת לתרגם מידע מהאינטרנט, ולפעמים היא לוקחת אותו איתה למסעדות אחרי שהיא מתרגמת לתוכו את תפריט המסעדה.