מבוא לנגישות באינטרנט

מרבית האנשים כיום אינם יכולים לראות את חייהם ללא האינטרנט. הרשת מספקת גישה למידע, חדשות, דואר, קניות ובידור. היא מספקת שירותים בכל שעה ביום או בלילה בכל נושא שאפשר לדמיין, והפכה לדרך חיים של חוסר סבלנות ורעב למידע. יש האומרים שזוהי ההמצאה המשפיעה ביותר מאז המצאת הדפוס במאה החמש-עשרה. כיום, ע"י לחיצה על העכבר, כל העולם פרוש לפניך - אם אתה יכול להשתמש בעכבר. ואם אתה יכול לראות את המסך ואם אתה יכול לשמוע קטעי אודיו ... כלומר אם אין לך מוגבלויות.

 

בארצות הברית, לדוגמא, כ- 20% הם בעלי מוגבלות כזו או אחרת ו-10% בעלי מוגבלות חמורה. לבעלי המוגבלות החמורות יש בעיה רצינית לגלוש באינטרנט. מה שעצוב בכל הסיפור הוא שהטכנולוגיות לכך קיימות, רק שבוני האתרים לא מודעים מספיק לנושא של תכנון דפים נגישים לאנשים בעלי מוגבלויות, וכן, אפילו אם כמה מודעים לנושא הם ממעיטים בערך שלו או מתעלמים ממנו לחלוטין.

כדי להבין מדוע הנושא כל כך חשוב יש להבין קודם איך אנשים כאלו משתמשים  באינטרנט ואיך המוגבלויות שלהם משפיעים על השימוש באינטרנט .

 

ישנם 5 סוגים עיקריים של מוגבלויות המשפיעים על גלישה באינטרנט:

• לקויות ראיה (עיוורון, ראיה לקויה, עיוורון צבעים)
• לקויות שמיעה (חירשות, חירשות ועיוורון)
• מוגבלות בתנועה
•  מוגבלות קוגנטיבית
•   הפרעות התקפים (כגון אפילפסיה)

כל סוג של מוגבלות כזו מקשה על השימוש ברשת ומהוה אתגר לבוני האתר להכין תוכן שיהיה נגיש גם לאנשים אלו.

עיוורון

רוב האנשים הסובלים מעיוורון אינם משתמשים במסך ולא בעכבר, במקום קריאה או מבט במשך הם מאזינים דרך תוכנה המתפקדת כקורא מסך. תוכנות אלו ממירות את הטקסט לדיבור .

בעיות גדולות לעיוור הניתנות לפתרון קל

לעיוורים יש בעיה כאשר הם נתקלים בתמונה, מכיוון שהתוכנות הקוראות מסכים לא יודעות איך לטפל בזה. אפשר לפתור זאת ע"י נתינת דף עם טקסט אלטרנטיבי ללא תמונות. פתרון נוסף הוא לתת טקסט אלטרנטיבי לתמונות. תמונות ללא טקסט אלטרנטיבי הינן חסרות שימוש לעיורים , תוכנות שקוראות מסך אינן מסוגלות לפרש את התוכן הגרפי, כך שבדפים אלו הם אינם יכולים לקרוא או לגלוש. ללא התגים המצייינים שהתמונה היא קישור עיוורים לא ידעו איך לעבור לדף הבא, אפילו שהמידע מונח לפניהם. אולי אם מפתחי האתרים יידעו כמה הטקסט חשוב לעיוור, הם יספקו אותו. 

בעיות נוספות שאין להן פתרון ברור

ישנן בעיות נוספות המפריעות למשתמשי האינטרנט העיוורים כמו חוסר הנגישות של JavaScript, Java,מולטימדיה ו- pulg-ins. אחד מהקשיים הנפוצים לתוכנות הקוראות מסך הוא לנסות להבין את הארגון של הדף. תכנון טוב של אתר מבחינה ויזואלית יכול להיות לא טוב מבחינה לוגית למי ששומע אותו בתוכנה הקוראת מסך (אשר קוראת אותו לפי סדר הופעת המילים). ללא היכולת להביט בחטף על המבנה הארגוני של הדף כדי לקבל מבט כללי, דפים המאורגנים בטורים או בטבלאות עלולים להיות לא מובנים. יש לסדרם בזהירות כדי להבטיח את ההצגה הלוגית של  הדברים.

 

דוגמא:

 

 

כאשר תוכן הטבלה מוקרא בקול קבוע ולפי סדר הופעת המילים, אפשר להיתקל בקשיים לגבי מה שהתוכן מייצג. קורא מסך יכול להקריא את הדוגמה שלפנינו כך:

 

"טבלה עם שבע עמודות וארבע שורות. מספר קורס. מחלקה. שעה. יום. נקודות זכות. כיתה. מנחה .שלוש מאות. מ.ש.פ. שעה 2. ב.ד.ו. 2 נקודה 0. שלוש מאות שבעים ושמונה טבע. פרנק. מאה ועשרים. מתי. שעה אחת עשרה. ה.ו. 3 נקודה 0. מאתים עשרים ושמונה .י.ב.ל.נעמן ..."

 

אם לא היית רואה את הטבלה ויזואלית, האם היית יכול להבין את משמעות הטבלה ? כנראה שלא! המידע קיים אך קשה לפרשו נכון ללא המבט הויזואלי . למעשה יש דרך לתכנן את הטבלה כך שקוראי המסך יתנו את המידע כהלכה:

 

"קורס מספר 300

מחלקה טבע

זמן שעה 14:00

ימים ב ד ו

נקודות זכות 2 ..."

 

את השיטות להנגשת טבלאות תוכלו למצוא באתר זה במדריך לתקן 508- טבלאות, ובהנחיות W3C- טבלאות, וכן ב- WebAIM tutorial about tables. היישום פשוט יחסית אבל כמעט ולא מיושם, רוב הפעמים מתוך התעלמות, אבל לפעמים מתוך עצלות של מפתחי האתרים. מה שמסבך את הבעיה הזו היא העובדה שהכלים לבניית אתרים אינם מספקים דרך אוטומטית ליישום המשימה הזו ולכן המפתחים צריכים להוסיף את זה ידנית. למרות שהעניין אמור להשתנות בעתיד, אי הנוחות שבהוספת קוד ידנית, היא קריטית לחלק מהמפתחים. לאדם המשתמש בקורא המסך, אי הנוחות הזו היא יותר מאשר חוסר מידע מוצע. 

 

לא כל מי שסובל מליקוי ראיה הוא עיוור, ישנם אנשים הרואים חלקית. אנשים כאלה יוכלו לקרוא טוב יותר כאשר הכתב יהיה גדול וכן עם ניגודיות גבוהה בצבעים. כאשר הם עובדים עם מסך הם משתמשים בתוכנה המגדילה מסך. זה משפר קריאה של טקסטים קטנים, אבל מגביל את שדה הראיה של המסך, שמצריך לפעמים ראיה מצד לצד של המסך או ראיה מלמעלה עד למטה. הגדלת גרפיקה תהיה מאוד מפוקסלת (תיראה כאילו בנויה מריבועים רבים), ואם הגרפיקה מכילה טקסט יהיה קשה לקרוא זאת ,לכן טקסט רגיל תמיד יהיה עדיף על פני תמונה עם טקסט.

 

עקב עלית הגיל של האוכלוסיה בעולם ישנה עליה במחלות הקשורות לזקנה הפוגעות בראיה כגון: גלוקומה, קטרקט, וכדומה. אנשים אלו יוכלו להינות מאתרים שבהם יתאפשר להגדיל את גודל הטקסט. דבר זה מגביל את מספר האלמנטים הגרפים בטקסט, וכן דורש שלא יהיו אובייקטים המתפרשים על פני חלקים רבים של המסך, למשל שצריך לקראם מצד לצד.

עיוורון צבעים (ראה דוגמא בדף התרחישים)

עיוורון צבעים בדרך כלל לא נחשב למוגבלות. מפתחי אתרים עלולים ללא כוונה לשים בסמיכות צבעים שאינם ניתנים להבחנה ע"י אנשים הלוקים בעיוורון צבעים .

 

ישנם  סוגים שונים  של עיוורון צבעים ברמות שונות של חומרה. ברוב המקרים יהיה מדויק לומר שאדם כזה חווה "חוסר בצבעים" מאשר שהוא סובל מ"עיוורון צבעים", מכיוון שהרוב יכולים להבחין בשינויים מסוימים בצבעים הבעיתיים, אפילו אם ההבדל שהם רואים הוא מופחת לעומת ראייה רגילה. אנשים עם בעיית עיוורון צבעים אמיתית נמצאים בבעיה חמורה יותר כי הם אינם מבחינים בין הצבעים הבעיתיים. הצבעים שבהם מתבלבלים בעיקר הם אדום, ירוק, כתום וצהוב, מקרים נוספים קיימים גם בצבעים אחרים. צבעים טהורים ובהירים פחות ניתנים לבלבול מאשר צבעים כהים. העיקרון בבניית אתרים המתאימים גם לעיוורי צבעים הוא שהם לא יהיו בנויים רק על צבעים כדי להעביר מידע חשוב. לדוגמה: אם צבע הוא קוד שמסייע לזהות מידע במסמך ברשת חייבים להיות גם אלמנטים אחרים לזיהוי המידע כגון כוכבית או סימנים גרפים אחרים. 

 

עיוורי צבעים אינם רואים כמו מסך שחור-לבן, אך מסך שחור-לבן (כמו מונוכרום פאלם פיילוט) יכול לסייע בהתאמת הדף לבעלי מוגבלות זו. למידע נוסף:  http://www.vischeck.com/.

חירשות (ראה דוגמא בדף התרחישים)

אנשים הסובלים מנזקי חירשות לרוב אינם סובלים מבעיות של גישה לתוכן ברשת כמו לאנשים עם ליקויי ראיה, רוב המידע ברשת הוא טקסטואלי או ויזואלי וגם לא מצריך שמיעה. עם זאת,עם הזמן אנו רואים עליה בשימוש בצלילים, וידאו ומולטימדיה.

 

עם הזמן עולה מספר האתרים הבלתי נגישים לחרשים. אתרי חדשות לפעמים כוללים קטעי וידאו וקליפים של שידורי טלוויזיה. הפתרון לכך הוא די ברור גם אם הוא מצריך הרבה עבודה: לספק תרגום מקביל או עותק של תוכן קטע האודיו. הטכנולוגיה לכך קיימת כמו שהיא קיימת לגבי תוכניות טלוויזיה. המצער הוא שמספר האתרים המשתמשים בטכנולוגיה זו הוא מועט ביותר.

 

הבעיה חמורה ביותר היא היכן שקיים רק פורמט של קטעי וידאו להעברת אינפורמציה חיונית, כגון אתרים של למידה מרחוק שמספקים הרצאות בפורמט של קטעי וידאו. למרות שישנם חירשים שיודעים לקרוא שפתיים של אנשים מדברים, זה כמעט בלתי אפשרי לעשות זאת בקטעי וידאו ברשת. קטעי הוידאו בדרך כלל קטנים והרזולוציה שלהם נמוכה מידי. בנוסף, אפילו אם המחסומים האלה היו ניתנים לפתרון עדיין זה היה מצריך מהמרצה שמקליטים אותו לדבר כל הזמן למצלמה ובאופן ברור, וזה לא מעשי. עדיין, המחסום העיקרי לכך הוא שלא כל החירשים למדו לקרוא שפתיים.

 

חרשים-עיוורים (ראה דוגמא בדף התרחישים)

אנשים הסובלים מחרשות ומעיוורון יחד משתמשים בקורא מסך המעביר את הטקסט לכתב ברייל, שמחובר למחשב וממיר טקסט לברייל. הרבה מהבעיות שהעיוור מתקשה בהן זהות גם למי שהוא חרש-עיוור, עם התוספת שהוא אינו יכול לשמוע תוכן. מסיבה זו, כל התוכן חייב להיות בצורת טקסט כך שיהיה אפשר להעביר אות לכתב ברייל.

מכיון שקריאת כתב בשיטת ברייל לוקחת זמן רב, מפתחי אתרים צריכים  לחשוב על תמצות ופישוט הרעיונות כך שהדפים יהיו קצרים עד כמה שניתן ללא היזדקקות לקריאה מרובה ולמידע שהינו לא רלוונטי.

מגבלות תנועה (ראה דוגמא בדף התרחישים)

ישנו מגוון רחב של מוגבלויות תנועה, החל במוגבלויות שאין להן כלל השפעה על הגלישה באינטרנט, וכלה באלה המגבילות את חופש התנועה כמעט לחלוטין.

 

ישנם אנשים שיכולים להשתמש במקלדת ובעכבר עם קשיים מסויימים כך שאם יש צורך ללחוץ על קישורים קטנים כגון אות אחת וכדומה, הדבר יקשה עליהם .

 

אחרים משתמשים בהתקני עזר אחרים כדי להשתמש במקלד , כגון "מקל עכבר" או "שרביט ראש" (mouse stick , head wand)  שיטות אלה איטיות יחסית לאדם עם מיומנות מליאה, אבל תפקודן מלא. התקנים אלה ממלאים את התפקוד של מקלדת סטנדרטית, כך שנגישות אתרים למקלדת היא הכרחית, אבל אם גישה לקישור מסוים או לפעולה מסוימת נעשית רק ע"י עכבר האתר הוא בלתי נגיש לאנשים אלה.

 

המאמץ הפיסי שאנשים עם מוגבלויות תנועה צריכים לעשות כדי לגלוש גורם להם להתעייפות מהירה, לדוגמה אנשים המשתמשים ב"שרביט ראש" עשויים להתעייף מעשיית התנועות בראשם כדי ללחוץ על טאב על מנת לעבור מקישור אחד למישנהו, במיוחד כאשר מדובר ברשימה ארוכה של קישורים. כדי להגיע לקישור הרצוי האדם עשוי לבצע 20 או 30 פעם את אותן התנועות עד להגעה הרצויה. אפשר להימנע מכך ע"י מתן אפשרות לדלג בבת אחת על סדרת קישורים.

קשיים קוגנטיביים (ראה דוגמא בדף התרחישים)

ישנו מגוון רחב של קשיים קוגנטיבים. אחד מהיותר מוכרים וברורים הוא "תסמונת דאון", פחות נראות לעין הן הפרעות קריאה ולמידה. אתר שמתוכנן בצורה טובה אמורה לשרת את כולם. ניתן לומר ש"מתוכנן טוב" הוא אתר שיש לו מנשק פשוט ואינטואיטיבי, טקסט ברור וסכימת גלישה עקבית והגיונית בין הדפים. אנשים בעלי בעיות קוגנטיביות יוכלו להנות מאייקונים וגרפיקות המוסיפים לטקסט ומסבירים אותו. אייקונים או גרפיקות המוסיפים דקורטיביות טהורה אינם מועילים לאנשים אלה.

 

חשוב לציין את הקונפליקט הקיים לכאורה בין הצרכים של בעלי לקויות ראיה (המעדיפים טקסט על פני אייקונים וגרפיקות) לאלה של בעלי קשיים קוגניטיביים (המעדיפים אייקונים וגרפיקות על פני טקסטים). אפשר לשלב בין הדברים כאשר מוסיפים טקסט אלטרנטיבי (שישרת את קורא המסך) בצירוף לתמונות ולאייקונים. 

התקפים

תכנון אתרים לאנשים בעלי התקפים הוא דבר מאוד פשוט לביצוע. פשוט אין ליצור דפים המהבהבים בקצב שיכול לגרום להתקפים. קצב זה הוא בין 2Hz ל- 55Hz.

 

באתרים מסויימים ישנם דגלים המיועדים למשוך את תשומת הלב של לקוחות פוטנציאלים, אשר מבזיקים או מהבהבים בקצב שעשוי לגרום להתקפים. כדי להימנע מכך פשוט צריך לא ליצור אובייקטים כאלה!!!