גם הזרם החשמלי מאבד אנרגיה כשהוא יורד מפוטנציאל גבוה לנמוך, ולכן נדרשת "משאבה חשמלית", לשם כך הומצא מקור המתח החשמלי (סוללה, מצבר וכו').
למקור המתח 2 תפקידים:
- ליצור הפרש פוטנציאלים התחלתי כדי שיזרום זרם.
- להחזיר את המטענים מהפוטנציאל הנמוך חזרה לגבוה.
נסכם ונאמר שכדי ליצור מעגל חשמלי יש צורך במוליכים שיהוו מעגל סגור ומקור מתח חשמלי שיגרום לתנועת מטענים במוליכים.
מקור המתח גורם לתנועת מטענים (זרם), והוא גורם לתנועת מטענים חיוביים מפוטנציאל גבוה לפוטנציאל נמוך.
מכיוון שהם מטענים חיוביים, הם נדחים מה (+) ונמשכים אל ה (-), ולכן הזרם תמיד מה - (+) אל ה – (-) בתוך המעגל,
(בתוך מקור המתח הכיוון יהיה הפוך כמובן, מה - (-) אל ה – (+), תהליך הדורש אנרגיה).
הקו הארוך מסמן את הצד החיובי (הפוטנציאל הגבוה), והקו הקצר את הצד השלילי (הפוטנציאל הנמוך). לכן הזרם במעגל יהיה תמיד מהקו הארוך אל הקו הקצר.
המתח שנותן מקור המתח למעגל נמדד בוולט ומסומן באות E. למשל אם מקור מתח נותן מתח של 24 וולט נכתוב E = 24v.
מקור המתח נקרא גם כ.א.מ ( כח אלקטרו מניע), וגודלו רשום תמיד מעל הציור של מקור המתח.
מכון התקנים הישראלי קבע 3 תחומי מתחים והם:
- מתח נמוך מאוד 0 - 50 V
- מתח נמוך 50 - 1000 V
- מתח גבוה מעל ל – 1000 V
למרות השם המטעה, בתחום המתחים הנמוך המתח מהווה סכנה לגוף האדם. אפילו מתח של 100 V עשוי לגרום לתופעות פיזיולוגיות בלתי רצויות ובמקרים מסוימים אפילו קטלניות.
את המתח החשמלי ניתן למדוד באמצעות מכשיר הנקרא מד – מתח או וולטמטר. מחברים את המכשיר לשתי הנקודות ביניהן אנו רוצים למדוד את הפרש הפוטנציאלים, וניתן לראות את החיווי על הסקאלה של מכשיר המדידה.
יש לזכור שבעת המדידה יש לחבר את ההדק החיובי של המודד לצד ההדק החיובי של מקור המתח.
מבחן לבדיקת הידע העצמי