דיני הגנת הפרטיות:

הגורמים להיווצרות הזכות המשפטית לפרטיות במאה הנוכחית והקודמת, היו בעיקר ההתפתחות הטכנולוגית, יצירת איומים מזן חדש על הפרטיות, ויכולת חדירה ממרחק (בעבר – הצצה במשקפת; היום – חדירה למחשב).

המחשב מפריע לפרטיותנו בכך שניתן לחדור אליו מרחוק, מבלי שנדע את זהות החודר. בנוסף, ניתן לאגור מידע אודות בעל המחשב בעזרת ה – Cookies, מבלי שנדע בידיו של מי ייפול המידע. הפרט, בסופו של דבר, נותר חשוף.

רבות מההתנכלויות בפניהן עומדים בעלי אתרים מביאות להתנגשות בין האינטרסים של האתר לבין פרטיותם של המשתמשים. לרוב, האתר אף מעודד שמירה והגנה על פרטיות המשתמשים בו וזאת במטרה לטפח ולעודד את קהל הגולשים ברשת לעשות בו שימוש. במקרים אלו, האתר נמצא בקונפליקט פנימי בין מחויבותו לקהל המשתמשים בו לבין אינטרסים אחרים שלו, בנוסף על ההתנגשות בין האינטרסים שלו לבין פרטיות המשתמשים.

ישנם מקרים בהם יידרש אתר לחשוף פרטים של משתמשים בו בשל בקשותיהם של צדדים שלישיים שנפגעו (הפרת זכויות יוצרים, הוצאת לשון הרע וכו'), כמו כן ייתכנו מצבים בהם יסתכן האתר בחשיפתו לתביעות צדדים שלישיים אם יתנגד לגילוי הפרטים.

בעבירות מחשב כגון פריצה למחשב, כאשר הפריצה נעשתה באמצעות רשת האינטרנט, ייתכן כי יש לספק השירות את פרטי הפורץ ומסירתם מהווה פגיעה בפרטיות. דוגמא נוספת בה תיתכן פגיעה בפרטיות היא במסירת פרטי המשתמש בשל פרסום אסור בפורום או בצ'ט.

הסיכונים לפגיעה בפרטיות באתרים הם כי יעשה שימוש במידע שנמסר למטרה אחת עבור מטרה אחרת שאינה רצויה לבעל המידע; מידע שלא נמסר כלל יוסק ממידע אחר; מעקב אחר פעולות משתמשים; יצירת פרופיל פעילויות האדם; הצלבת מידע ממקורות שונים.

חוק הגנת הפרטיות מגדיר מהו מאגר מידע ומהן הזכויות והחובות שחב בעל מאגר מידע. מאגר מידע הוא אוסף נתוני מידע המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי ומיועד לעיבוד ממוחשב. מידע – נתונים כגון אישיות המשתמש, מעמדו האישי, כשירותו המקצועית וכו'. מידע רגיש – נתונים על אישיותו של אדם, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונותיו. החוק קובע סודיות והגבלות על שימוש והעברת מידע לגבי פנקסי מאגרי מידע. תיקון לחוק זה משנת 96 קובע הקלות ברישום למאגרי מידע מסוימים (בהם אין חובה מוחלטת לרישום).

סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי ערך הפרטיות מועמד כערך חוקתי יסודי. עם זאת, הזכות לפרטיות אינה מוחלטת ויש לאזן בינה לבין זכות הציבור לדעת ובין זכויות אחרות.

על בעלים של מאגר מידע מוטלות החובות הבאות: עליו לדאוג לאבטחת מידע (גם שימוש בטכנולוגיות לאבטחה וגם אבטחה פיזית); חובתו להגן על שלימות המידע, סודיותו; מוטלות הגבלות על השימוש ומסירת המידע; כמו כן מוטלות הגבלות להעברה לחו"ל – העברת מידע מן הארץ (בישראל מקפידים יותר על הגנת הפרטיות מאשר מדינות אחרות) לחו"ל, למדינות שפחות מקפידות על הפרטיות, כגון ארה"ב, יוצרת בעיה.

חובה נוספת המוטלת על בעלים של מאגר מידע היא כי בכל בקשת מידע יש להסביר מדוע מבקשים את המידע.

מאידך, לאדם שפרטיו הם חלק ממאגר מידע עומדות הזכויות הבאות: זכות מחיקה במקרים מסוימים – כגון מאגר מידע לדיוור ישיר; זכות עיון; זכות לתיקון המידע.

אם מחזיק המאגר אינו מקיים ומממש זכויות אלה ניתן לתבוע אותו.