האזנות סתר

חוק האזנות סתר, תשל"ט - 1979 בא להשלים את עבירת החדירה המצויה בחוק המחשבים. על פי חוק זה, האזנה לשיחת הזולת, קליטתה או העתקתה באמצעות מכשיר וללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה – היא האזנת סתר. שיחה מוגדרת בחוק ככוללת גם "תקשורת בין מחשבים". לפיכך, קליטת מידע מתקשורת בין מחשבים היא האזנה, ובהיעדר הסכמה של המשוחחים, זוהי האזנת סתר, המהווה עבירה פלילית. ראיות שתושגנה במסגרת האזנה מעין זו תהיינה, ככלל, בלתי קבילות בהליך משפטי.

חוק האזנות סתר נחלק לשני יסודות עיקריים. הראשון, האזנה לזולת באמצעות מכשיר. שנית, היסוד של ללא הסכמה או שלא כדין. מטרתו של החוק להגן על הפרטיות של הפרט מפני התערבות בצנעתו, המתבצעת באמצעות האזנה לשיחותיו, ללא ידיעתו (ע"פ 1497/92 מדינת ישראל נ' צוברי ואח', פ"ד מז(4) 177).

חוק האזנות סתר שותק ביחס למספר מושגים אשר אינם מפורשים בו, כגון: "מחשב", "מכשיר". ברור הדבר כי בכדי שתהא האזנת סתר, יש צורך שהיא תתבצע באמצעות מכשיר. לפיכך נקבע בפס"ד צוברי כי המונח "מכשיר" יפורש כמכשור אלקטרוני או כלים כיוצא באלה המאפשרים האזנה. משמע: מכשיר האזנה עשוי לכלול גם מחשב ולא רק אמצעי ציטוט מיוחדים.

תכלית חוק האזנות סתר היא למנוע האזנה שלא כדין למידע המועבר בתקשורת טלפונית או אחרת, ללא הסכמה (ת.פ. 40250/99 מדינת ישראל נ' מונדיר בדיר, (הכרעת דין) תק-מח 2001(3) 1793).

פס"ד בדיר:

האחים בדיר הם שלושה אחים תושבי כפר קאסם, בשנות העשרים לחייהם, שלושתם עיוורים מלידה. שלושת האחים גדלו ביחד, ובמשך שנים ארוכות אף חיו באותו החדר וחילקו ביניהם את מאמציהם להתמודד עם המגבלה הפיזית הקשה, עימה נולדו. מכיוון שלא היו יכולים לבצע פעילויות רבות, שבני גילם האחרים "הרואים" עסקו בהן, תיעלו הנאשמים את מרצם לעיסוקים אחרים.

עיוורונם של האחים בדיר, הוביל אותם לעולם הטלפוניה ולהתעסקות עם עולם התקשורת הישראלי, וטיפול במכשירי טלפון של חברת בזק, וחברות סלולאריות נוספות כמו פלאפון, כולל הכרת מערכות המחשבים השונות. חוש השמיעה החזק שלהם אפשר להם לזהות צלילים ולהבחין בין כל צליל לצליל וכך לגלות את שפת התקשורת בין מרכזיות של בזק ובין טלפון לטלפון. כך הם גילו קודים, גילוי אותו ניתבו כדי לפרוץ למרכזיות של בזק, לכניסה לתאים קוליים ולביצוע מעשים נוספים האסורים על פי חוק.

בשנת 1999 נעצרו האחים בדיר ע"י משטרת ישראל לאחר שנחשדו בפריצה למרכזיות של חברות פלאפון, דיגיטל, בזק ועוד. הפריצה למרכזיות אלה נוצלה כדי לגנוב שיחות ולקיים שיחות בינלאומיות על חשבון הקורבן שהמרכזייה שלו נפרצה. על מנת להרשיע את האחים בדיר בחלק מהאישומים, היה צורך בעדותם של מומחים רבים. כך למשל, על מנת להאשים את האחים בדיר בחדירה לא מורשית למחשב, היה צורך בעדותם של אנשי בזק שהעידו בבית המשפט כיצד מרכזיה של בזק מורכבת, האם היא מכילה מעבד, וכך בעצם נקבע עובדתית כי מרכזיה של בזק היא מחשב לכל דבר ועניין.

ביום 4.9.01, ניתנה הכרעת הדין בעניינם. אחד הסעיפים שבו הורשעו האחים בדיר היה האזנת סתר לתאים קוליים. חוק האזנת סתר קובע שהאזנה לא מורשית מצד אחד המשוחחים לשיחה כלשהי, הן בטלפון והן במכשיר אחר, היא האזנת סתר ואסורה על פי החוק. בהכרעת הדין נקבע כי כאשר הנאשם חדר לתא קולי והקשיב להודעות המוקלטות, הוא ביצע האזנת סתר אסורה (סעיף 2 לחוק האזנת סתר). למעשה, הכרעת הדין קבעה כי חדירה לא מורשית לתאים קוליים להאזנה לשיחות המוקלטות בתאים אלו, היא האזנת סתר.

ומכאן ניתן להסיק כי גם קריאת דואר אלקטרוני לא מורשית ע"י אחרים, תיחשב להאזנת סתר אסורה. קביעה זו, כי האזנה לתא קולי ו/או קריאת דואר אלקטרוני היא האזנת סתר אסורה, יצרה מצב אבסורדי שכאשר משטרת ישראל מחרימה מחשב בחשד לביצוע עבירה כלשהי, אסור לחוקרי המשטרה להיכנס לדואר האלקטרוני של החשוד, מכיוון שזו נחשבת בגדר האזנת סתר אסורה ומחייבת לקבל צו מתאים מבית המשפט.

עוד בנושא ר' בב"ש 6703/00 נטוויז'ן בע"מ נ' צבא הגנה לישראל - היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות