פרוטוקול האינטרנט, מוגדר ע"י   791RFC IETF, הוא שירות מנדע של שכבת הניתוב של משפחת ה- TCP/IP.

כל שאר הפרוטוקולים במשפחה זו, חוץ מ- ARP ו- RARP, משתמשים ב- IP על מנת לנתב מסגרות ממארח אחד למארח שני.

כותרת מסגרת ה- IP מכילה נתוני ניתוב ונתוני בקרה הקשורים למשלוח המנדע.

מבנה כותרת ה- IP כדלהלן:

מבנה כותרת ה- IP

גרסה 

שדה הגרסה מראה את הפורמט של כותרת האינטרנט.

IHL 

אורך כותרת האינטרנט הוא אורך כותרת האינטרנט במילה של 32 ביטים.

מצביעים לתחילת הנתונים.

הערך המינימלי לכותרת תקינה הוא 5.

סוג השירות 

מסמל את איכות השירות הרצוייה.

רשתות יכולות להציע עליונות שירות, כלומר שהן מקבלות תנועה רק מעל אחוז כלשהו בזמני העלאה גבוהים.

ישנה החלפה בת 3 דרכים בין שהות נמוכה, אמינות גבוהה וספיקה גבוהה.

ביטים 0-2:

111      בקרת רשת.

 110   בקרת אינטרנט.

 101   CRITIC/ECP.

 100   אכיפת הבזק.

 011   הבזק.

 010   דחיפות.

 001   עדיפות.

 000   שגרה.

ביט 3:  שהות.

0         השהייה נורמלית.

1         השהייה נמוכה.

ביט 4:

0         נורמלי.

1         גבוה.

ביט 5:  אמינות.

0 אמינות נורמלית.

1 אמינות גבוהה.

ביטים  6-7:   שמורים לשימוש עתידי.  

אורך כולל 

אורך המנדע נמדד בבתים, כולל כותרת האינטרנט והנתונים.

שדה זה מאפשר לאורך המנדע להיות מקסימום  65,535 בתים, למרות שמנדעים כאלו לא שימושיים ע"י רוב המארחים והרשתות.

כל המארחים חייבים להיות מוכנים לקבל מנדעים של מקסימום 576 בתים., ללא קשר האם הם הגיעו בשלמות או במקטעים.

מומלץ שהמארחים ישלחו מנדעים של יותר מ- 576 בתים רק אם היעד מוכן לקבל מנדעים גדולים יותר.

זיהוי

זיהוי ערך מהשולח על מנת לסייע לקבץ את מקטעי המנדע.

דגלים 

3 ביטים. דגלי בקרה:

ביט 0 שמורה וחייבת להיות אפס.

ביט 1 – ביט המקטע:

0         אפשר לקטוע.

1         אסור לקטוע.

ביט 2 – עוד ביט מקטע:

0 נקטעה אחרונה.

1 עוד מקטעים.

היסט חלקי

13 ביטים, המראים להיכן שייך המקטע במנדע.

היסט המקטע נמדד ביחידות של 8 בתים (64 ביטים). למקטע הראשון היסט אפס.

זמן לחיות

מראה את מקסימום הזמן שהמנדע רשאי להשאר במערכת אינטרנט.

אם שדה זה מכיל את הערך אפס, המנדע חייב להיהרס.

שדה זה  מותאם בתהליך של כותרת האינטרנט.

פרוטוקול 

מראה את הפרוטוקול של השלב הבא אשר היה בשימוש במנת הנתונים של מנדע האינטרנט.

כותרת בודקת סוכמת

בדיקה וסכימה אך ורק על הכותרת.

מאחר וכמה שדות של הכותרת משתנים (עיין ערך "זמן לחיות") הדבר ממוחשב מחדש  ומאומת בכל נקודה בה כותרת האינטרנט מעובדת.

כתובת מקור/כתובת יעד

כל כתובת בעלת 32 ביטים.

יש שוני והבחנה בין שמות, כתובות ונתיבים.

שם מראה את האובייקט שצריך לחפש ולבקש.

כתובת מראה את מיקום האובייקט.

נתיב מראה כיצד יש להגיע אל האובייקט.

פרוטוקול האינטרנט מתעסק בעיקר עם כתובות. 

תפקיד פרוטוקולים ברמה גבוהה יותר (כמו יישום מארח למארח:  host–to–host) לבצע מיפוי משמות לכתובות.

מודול האינטרנט ממפה כתובות אינטרנט לכתובות רשת מקומית.

תפקיד הפרוצדורות ברמה נמוכה יותר (כמו רשת מקומית או שערים) לבצע מיפוי מכתובות רשת מקומית לנתיבים.

אפשרויות 

אפשרויות תופענה או לא תופענה במנדעים, אך הן חייבות להיות ניתנות לביצוע/יישום ע"י כל מודולי ה- IP (מארחים ושערים).

מה שאופציונלי זה השידור שלהן בכל מנדע מיוחד ולא הביצוע/יישום.

בכמה סביבות אפשרות הביטחון תהיה נחוצה בכל המנדעים.

שדה האפשרות הוא משתנה באורך, יכולות להיות אפס או יותר אפשרויות.

יש 2 תבניות לאפשרות:

·         אוקטט יחיד של סוג אפשרות.

·         אוקטט של סוג האפשרות, אוקטט של אורך האפשרות ואוקטטים של נתוני האפשרות האמיתית.

אוקטט האורך כולל את אוקטט סוג האפשרות ואוקטטים של נתוני האפשרות האמיתית.

לאוקטט סוג האפשרות יש 3 שדות:

1 ביט:  דגל מועתק, המראה שהאפשרות הזאת הועתקה לכל המקטעים במהלך שלב החלוקה למקטעים:

0          -   הועתק.

1          -   לא הועתק.

2 ביטים:  מחלקת האפשרות:

0 -       בקרה.

1 -       שמור לשימוש עתידי.

2         -   ניפוי טעויות ומידות.

3         -   שמור לשימוש עתידי.

5 ביטים:  מספר האפשרות.

נתונים 

נתוני ה- IP  או כותרת פרוטוקול בשכבה גבוהה יותר.